לא רק תשוקָתו של הציוּר אלא גם תשוקַת הדברים אל הציוּר, תשוקַת האור וגוּפֵי האדמה המים הצמחים בני האדם והחיוֹת אליו.
ואין דבר אחד מגוּפֵי הארץ המים הצמחים בני האדם והחיות היכול להשיג את מה שמשיג הציור. שם הם יכולים לראות את הדימויים הדומים להם כל כך המִתעלים אל יופי אחר, אל הכמעט נשֹגב, אל כמעט הרחוק ביותר ואל כמעט הבעַת מוֹתָם שלהם.
והציוּר עצמו מנסה להביע את תשוקת האור וגופי האדמה המים הצמחים בני האדם והחיות אליו, בגוּפֵי הנשים והגברים של רובֶנס, של טיציאן, של רמברנדט ושל אחרים, באור המצויר והִתערבלוּת פתיתֵי האוויר של טרנר, בגוּפֵי האדמה המים והצמחים המצוירים של דירֶר ושל אחרים, במשטחים המופשטים המִתאבכים של רותקו, ברישומים הנמוגים כמעט של בויס, באלה החותרים אל עומקי המוחשיוּת והיפוכה של ג'ספר ג'ונס.
הציוּר " Gas " של אדוארד הופר הוא כמעט תחילתה של אמנוּת פוֹפ, שבה מתוארים גופֵי החפצים המוחשיים כארצִיים וכמוּרָמִים מן הארציוּת בעת ובעונה אחת. זוהי גם הבעַת תשוקתם אל הציוּר היכול להעלות את דמויותיהם מאד, עד שהן נראות גם רחוקות כל כך מן החפצים בתפקידיהם הארציים.
תחנת הדלק בציור של הופר כמעט זורחת בתפקידהּ הלא ארצי. והיא מגיעה גם אל הכרַת תשוקתו של הציוּר עצמו. והיא עושה את רצונו. הציוּר מושל בה.
ואולי תשוקת האור וגוּפֵי האדמה המים הצמחים בני האדם והחיות אל הציור היא רק בדמיוני. אבל לא, היא גם בדמיונותיו של הציור. בתוך דמיונותיו הוא עורג אל התשוקה הזאת, העלולה אולי להסתלק, ומה יהיו דמיונותיו בלעדיה.
["אם שום דבר אינו אומר דבר אינני רושֵם. טוב, נאמר שאובייקט זה או אחר בא ומבקש להיות מיוצג....אז אני רושם אותו". יוזף בויס ["קו" מס' 8, עמ' 39 ]. אף על פי שבויס אמר בהמשך השיחה שאינו אמן, הרי הרישומים שלו הם תמונות הדברים שאמרו לו דָּבָר. ]
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה