"...הפסל העשוי פלדת אל-חלד מבהיקה ויוצרת מראָה מהופכת לשמי ירושלים ולמבני המוזיאון. פניה החלקים משקפים את שמי ירושלים, את המבקרים ואת הארכיטקטורה והנוף של המקום כולו, אך במהופך – השמים למטה והאדמה ומה שעליה למעלה" . [ מוזיאון ישראל]
בפסל "היפוך העולם, ירושלים" של אניש קאפור נראית בבואת האדמה למעלה, בַּמקום של השמַיִם אבל ההיפוך לא מעניק לה משקיפוּת העומקים של השמַיִם. רק דמות פְּנֵי האדמה, הגלויים מאד, המגַלים כל מה שעליהם.
המחשבות שלי על פני האדמה מפליגות קצת, ואף על פי שאני יכולה לחשוב שפְּנֵי האדמה הם פני השטח של האדמה, אני חושבת שהם בעיקר גילוי המהוּת שלה אל מול השמים. הם פָּנֶיהָ של האדמה.
י' ואני דיברנו השבוע על " הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמִפָּנֶיךָ, אֶסָּתֵר; וְהָיִיתִי נָע וָנָד, בָּאָרֶץ", והיה נדמֶה לנו שפְּנֵי האדמה, שעליהם לא היה קַיִן נסתר מפנֵי אלֹהים, הֶרְאוּ את קַיִן, ואולי גם ראו אותו, כמו שאלֹהים ראה אותו. היה נדמה לנו שגירוש קַיִן מעל פני האדמה היה גירוש מן המקום שבו דמותו של קַיִן היתה ברורה כל כך, שבו היתה הכרַת האדמה שלו.
עכשיו היה אפשר לדַמּוֹת את הכמיהָה שלו אליה. והיה אפשר לדמות שהיתה כמעט כמו הכמיהה שלו אל אלֹהים.
אילו בבואַת האדמה בפסל של אניש קאפור היתה מצליחה להשתייך אל הגבהים של השמים היא היתה נהיית דומה קצת לפנֵי הָאֲדָמָה שבמחשבותינו, פנֵי האדמה שהכמיהה של קין אליהם היתה כמעט כמו הכמיהה שלו לאלֹהים. פנֵי האדמה שנהיו המתחרים בפנֵי אלֹהים.
[וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-יְהוָה: גָּדוֹל עֲוֹנִי, מִנְּשֹׂא. ד,יד הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמִפָּנֶיךָ, אֶסָּתֵר; וְהָיִיתִי נָע וָנָד, בָּאָרֶץ,]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה