"וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת, אֲשֶׁר הוּבָא אֶת-דָּמָם לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ--יוֹצִיא אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְשָׂרְפוּ בָאֵש אֶת-עֹרֹתָם וְאֶת-בְּשָׂרָם וְאֶת-פִּרְשָׁם" [ויקרא טז]
"הָרוֹאֶה כֹּהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא, אֵינוֹ רוֹאֶה פַּר וְשָֹעִיר הַנִּשְֹרָפִים; וְהָרוֹאֶה פַּר וְשָֹעִיר הַנִּשְֹרָפִים, אֵינוֹ רוֹאֶה כֹּהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא." [יומא]
זה רואֶה פר ושֹעיר הנשרפים, וזה רואֶה דימוי של פר ושֹעיר הנשרפים בפסוקים שקורא הכהן הגדול, ושניהם מוכרחים כך להכיר משהו מן המוות, חשבתי כשקראתי שוב את הדברים האלה שבמסכת "יומא".
אולי המשנָה לא התכוונה לראייַת המוות הממשי והדימוי שלו, ובכל זאת בראיית הפר והשעיר הנשרפים ובראיית הכהן הגדול כשהוא קורא נמצאת גם הכרַת הממשי והדימוי.
נזכרתי במשמעות כִּסָּה שבמִלה "כִּפֵּר", כי החטאים אינם נהיים לא-קיימים, אלא הם מכוסים, ודומים ללא קיימים, ונדמֶה שכל מצבֵי החטאים מוכרחים להתקיים זה לצד זה, כמו שמצבֵי הראייה של הפר והשעיר הנשרפים במציאות המוחשית ובדימוי מוכרחים להתקיים.
ואף על פי שנדמֶה שהרואֶה כהן גדול כשהוא קורא יכיר דבר רחב יותר, בדימוי שכמעט אין לו גבול, הרי הרואֶה פר ושעיר הנשרפים יכיר את החרדה הגדולה שמעיר המוחשי. ובאמת, בעינֵי המשנָה ראייַת כהן גדול כשהוא קורא וראייַת פר ושעיר הנשרפים שוות בחשיבותן. גודלו של הרושֶם יהיה אחד.
ועוד, על מצבֵי הציוּר "המשפחה הקדושה" של יאן ברויגל האב. אף על פי שהמשפחה המצוירת והפרחים סביבה הם ציור אחד, הם גם יכולים להיראות כציור בתוך ציור, שבו הפרחים שייכים להערצת המשפחה הקדושה אבל הם גם מין מתבוננים בציור המשפחה הקדושה. ההתבוננות שלהם היא לא רק מתוך הזֵר העגול המקיף את ציור המשפחה, אלא גם ממקומם הראשון, בציורֵי הטבע הדומם של יאן ברויגל האב.
מצבֵי הציור השונים מתקיימים זה לצד זה בלי קושי, וזר הפרחים יכול להיות נמצא מחוץ לציור ובתוכו, להיות נמוך המקשֵט את המשפחה הקדושה וגבוה המפאֵר אותה, והמחשבה הרואָה לרגע את זָרוּתוֹ של זר הפרחים סביב למשפחה הקדושה, רואָה גם כמה הוא מתקבל על הדעת בתוך ערבוּב הכוונות של הציור.
 |
| the-holy-family-by-Jan-Brueghel-the-Elder |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה