בעניין טענת "Masters of Deception"
בהקדמה לספר " Masters of Deception" [אמני הרמייה, או אמני ההטעיה] כתב דגלאס ר. הופסטדטר שאל לנו להרשות ל"עולם האמנות" לומר לנו שסוג זה של אמנות [הכוונה לאמנות האשלייה האופטית] הוא תחבולה רדודה. ובכל זאת, קשה שלא לחשוב שברוב היצירות שהובאו בספר נהיית האשלייה האופטית לעיקר היצירה, ולהישג העיקרי שלה.
אף על פי שדגלאס ר. הופסטדטר כתב שהגשר הסוריאליסטי בציור של consalves, הנעלם בתוך האוויר, כדי להיות מוחלף על-ידי שיירה של ספינות מפליגות זו אחר זו, הוא השִירה החזותית הטהורה והלירית ביותר, נדמה שבהתבוננות נוספת בציור נהיות צורות המפרשים המתערפלות בתוך "חלונות" הגשר, לשרירותיות מדי, כעין "התאמות" מאוחרות של מסַפֵּר חלום.
אולי ה"התאמות" המאולצות האלה מייצגות את אי-יכולתם של רוב ציורי האשלייה האופטית המובאים בספר להגיע באמת אל הפיוטיות של הנסתר.
אולי יוצא דופן בין הציורים המובאים בספר הוא הציור של סלוודור דאלי, שבו לא דוחקת האשליה האופטית את המטרות האחרות של הציור.
אולי יוצא דופן בין הציורים המובאים בספר הוא הציור של סלוודור דאלי, שבו לא דוחקת האשליה האופטית את המטרות האחרות של הציור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה