בעיית האירוניה.
הקריאה בסיפורים של לאוניד פקרובסקי ["מטאטא וסיפורים אחרים". ספרית פועלים] הזכירה לי ללא כל סיבה מוצדקת את החיבה הישנה להרפתקאות החייל איבן צ'ונקין, ולכמה סיפורים אחרים, אבל גם את הבעיה של האירוניה בספרות ובאמנות. ובכן, כשהיא [האירוניה] מתהלכת כה גאה בתוך יצירה, וממלאה אותה, וכמעט מצליחה לנגוע בשמֵי- התכלת הבוהקים, המזהירים, היא גם מכניעה את ההבעות האחרות של היצירה, ובעצם, את היצירה כולה.
אבל כמובן, כשהיא מבזיקה לרגע, כחלקיק מן השכבה הנסתרת קצת של היצירה, נדמה שאין כל בעיה, אף על פי שבשביעוּת-הרצון שלנו ממנה אז מצטברת כבר ההעדפה העֶרכית [הכמעט מוסרית] שלנו את הנסתר מעט, שגם לה יש בעיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה