"אַתֵּנָה אפורת-העין" [מתוך "איליאדה" בתרגום אברהם ארואטי ]. על תארים כדימויים רחוקים.
ידיד אמר לי לפני כמה ימים שעדיין אינו מבין לגמרי את משמעות התֹאַר "אפורת-העין" הניתן לאַתֵּנָה [שבמקורו נועד לתאר אותה כבעלת עינֵי- ינשוף]. אף על פי שהוא לא התכוון אל אי-ההשגה הידועה של פשר השירה, חשבתי על האופן שבו מצטרף התואר "אפורת-העין" אל תמונת התארים הגדולה כל-כך של ה"איליאדה", עד שהוא עצמו נהיֶה כמעט בלתי-מושג.
התארים הרבים האלה, הניתנים לדמויות ולדוממים, כדוגמת אכילס הנהדר, אכילס הדומה-לאלים, אפולון האדון היורה-למרחק, אגממנון המושל במרחבים, איריס המהירה, אכיים ארוכי-השׂער, ספינתו השחורה יפת-ספסלי-החותרים, פירֵסוס רבת-הפרחים [מתוך אותו תרגום], מצליחים ליצור כעֵין אטמוספירַת-תמונות, או כעֵין הילה קבועה בשכבת האוויר שמעל היצירה.
ובעצם, התארים הם הדימויים הנראים כה רחוקים, בתוך האטמוספירה, אף על פי שכל מִלותיהם כה ידועות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה