יום שני, 14 במאי 2012

"שפן חוזר"

"שפן חוזר"
"... "נכון," אומר הארי בשוויון נפש. האוטובוס שלו מגיע. "תגיד לה שנהיה אצלכם ביום א'". הוא דוחק את עצמו לשטח פנוי בירכתיים, ומשם הוא משקיף החוצה, בעוד הוא נאחז במוט, ורואה את אביו כ"אחד האנשים הקטנים". פופ עומד שם, גלוף באור האמריקני הגדול, מפלבל בעיניו נוכח ברכת השפע היורדת מעליו מעם הממשלה, גורר את רגליו מצד אל צד מתוך הרגשת אושר עצבנית, שמלאכת יומו נעשתה, שכוס הבירה נמצאת בבטנו, שארמסטרונג מעליו, שארה"ב היא עטרת-התפארת וחזיון-הפלאים המדהים של תולדות המין האנושי. בדומה לבורג זעיר בכן-השילוח הוא עשה את חלקו, ואף על פי כן הצליח לשמור על בריאותו. מי היה מעלה בדעתו שמוֹם תהיה ראשונה ליפול למשכב ? " [מתוך "שפן חוזר", ג'ון אפדייק, בתרגום חיים איזק, הוצאה לאור זמורה ביתן]
בחזרה אל "שפן חוזר" אחרי שנים. אני לא יודעת למה לא חזרתי אליו קודם.
בציטוט מדבריו של ג'ון אפדייק בראיון ל"הארלד טריביון" נכתב על כריכת הספר: "ספרִי "שפן חוזר" עלול לדכא בגלל קשיחות לבו של הגבור, אך בכוונתי היה לומר, הרי כולנו קשוחי-לב...אל נא תכעסו עליו...".
הו, כמובן לא אכעס עליו. הרי הוא משֹיאֵי הכתיבה של אפדייק.  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה