יום ראשון, 13 באפריל 2025

בזמן עריכת דברים שכתבתי



 

בזמן עריכת דברים שכתבתי על השיחות עם ישראל על עניין צורֶך הצִמצוּם ועל נְדָרִים ועל הגדה של פסח ועל קֹהלת הגעתי אל דברים שדיברנו על עניין הבְּכוֹרוֹת ״...ועל שום שפָּסַח על בתי אבותינו הוא כביכול לא על הסיבה של פֶּסַח כי כל מהוּת פסח היא קורבן פסח ואילו שפָּסַח הוא בעניין הבכוֹרוֹת, אלא רבן גמליאל עושה מהפכה ואומר פֶּסַח קשור לא רק ליציאת מצרַיִם אלא למעמד עַם ישראל, הִדהוּד ליום אחד שאלֹהים עשה להציל את הבכורות של ישראל לפני שהרג את הבכורות של מצרַיִם, ולא ידע להבדיל בין בכורות בני ישראל ובכורות מצרַיִם [ולכן סימנו לו את הבתים]. ודיברנו על הקשר של זה לקין והבל ולהבאת הבכורות כי הבכור צריך להיות הקורבן. ופסח הוא חג הצלַת הבכורות, אומר רבן גמליאל. ואלֹהים צריך להבין שיש שני אלֹהים, גם זה של מצרַיִם, והוא שווה לו, כמו שהבכורות של מצרַיִם שווים לבכורות של ישראל [גם ב"..בְּנִי בְכֹרִייִשְׂרָאֵל...הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת-בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ"], וכך פֶּסַח הוא גם חג השוויוֹן שלנו עם המצרִים״. 

וכמה נעימים לי הדברים האלה, ומין עִרְעוּר שיש בהם, כשכל מחשבותַי מנסות לסמוך על קיוּם דברים ועל עִרעוּר דברים. 

 

 

 

 





 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה