מיהם בְּנֵי אִיש, ואיש הוא בן אֱנוֹשׁ, וכשנקרא שֵם אֱנוֹשׁ הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה, וישראל אמר בגלל ״אז הוּחַל״ אמר רש״י שזו תחילת עבודה זרה, כי התחילו ולא גמרו, כי לשם יְהוָה אין נטיות כמו לאל ולאלֹהים ורש״י אמר שלא השלימו את השם יְהוָה. וזאת עבודה זרה, כי לא השלימו אלא הפרידו תופעה אחת מן הכלל.
וישראל אמר עוד בשיחה שלנו זאת עבודה זרה אבל גם עוצמה של תחושת קִרבה לאל. וכאן בני איש, והאיש הראשון הוא בן אנוש, ומי הם עכשיו, הם המחפשים את האל ותוך כדי כך מביישים את דוד. ביחס שלהם לאל הם יכולים לבייש אותו.
והם אוהבי רִיק ומבקשי כזב, פועלים למען ריק וכזב, וריק הוא גם הסיבה לבריאה, הוא חשוב מאד כי בלי חלל אין בריאה, ואף על פי שהוא מתכוון כאן למובן השלילי של ריק, יש בבקשת הריק דבר חזק ועצום, כמו לבקש את אלֹהים על דרך השלילה, אמר עוד ישראל, והכזב, דרכו אפשר לזהות את המציאוּת. זה דבר נראֶה, ומתברר כאשליָה, ואז אפשר לדעת מהי המציאוּת. שהיא כשלילת הכזב. כך, לבני איש יש כוח עצום כדי לבייש אותו. הם מראים לו את המציאוּת.
תהלים ד: בְּנֵ֥י אִ֡ישׁ עַד־מֶ֬ה כְבוֹדִ֣י לִ֭כְלִמָּה תֶּאֱהָב֣וּן רִ֑יק תְּבַקְשׁ֖וּ כָזָ֣ב סֶֽלָה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה