במעֵין אוויר עליון של הִצטרפוּת המדרשים, של הִצטרפוּת המשמעויוֹת שלהם, הם אומרים את זה, כי במין מראֵה-עַל זה כנסת ישראל נתונה בעמקי גיהנוֹם ואילו הם רואים שישראל אינם יורדים לגיהנום. וכשהם מקטרגים במדרש את ישראל שעבדו עבודת כוכבים וגִלו עריוֹת ושפכו דמים כמו אומות העולם ואינם יורדים לגיהנום כמותן, נדמה שהם מכירים את הִצטרפוּתם אל "אמרה כנסת ישראל אני היא וחביבה אני, שאני נתונה בעמקי גיהנם", שבמדרש הקודם.
דיברנו על "אם כן הוא ירדו כל העמים עם אלהיהם לגיהנם", כי אלהים לא מכחיש את ההאשמות שלהם, ועל "באש ה' נִשפט", על אלֹהים הנִשְפָּט, ועל ההליכה בגיא צלמוות, כי ו"אתה עמדי" הוא אלהים נמצא עִמדי בגיא צלמוות, וההליכה בגיא צלמוות היא לא כירידה לגיהנוֹם אלא היא הליכה אל המוות, וכמו צל ההרים יש בגיא חושך וצלמוות, ואין יציאה ממנו אלא בתחילתו ובסופו, ומהו לא אירא רע, והרי הרע כאן הוא לא מוות, אלא הרע הוא הדרך אל המוות, החיים. והמוות מובן מאליו.
[בכל זאת נדמה שאיזה צֵל של דמיוֹן, ממקומות אחרים, חולף בין עמקי גיהנוֹם וגיא צלמוות.]
[(ב) כְּשֽׁוֹשַׁנָּה֙ בֵּ֣ין הַחוֹחִ֔ים כֵּ֥ן רַעְיָתִ֖י בֵּ֥ין הַבָּנֽוֹת:
שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ב
אמרה כנסת ישראל אני היא וחביבה אני, שאני נתונה בעמקי גיהנם, וכשיגאלני הקדוש ברוך הוא ממעמקיה, הה"ד (שם /תהלים/ מ') ויעלני מבור שָאון אני מרטבת מעשים טובים ואומרת לפניו שירה, הה"ד (שם /תהלים מ'/) ויתן בפי שיר חדש, אתיא דרבנן כההיא דאמר ר' אלעזר המודעי, עתידים שרי אומות העולם לעתיד לבא, שיבואו לקטרג את ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, ואומרים רבש"ע אלו עבדו עבודת כוכבים ואלו עבדו עבודת כוכבים אלו גלו עריות ואלו גלו עריות, אלו שפכו דמים ואלו שפכו דמים, מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אין יורדין, והקב"ה משיב להם ואומר, אם כן הוא ירדו כל העמים עם אלהיהם לגיהנם, הה"ד (מיכה ד') כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו, אמר ר' ראובן אלו לא היה הדבר כתוב אי אפשר לאומרו כביכול (ישעיה ס"ו) כי באש ה' נשפט, ה' שופט אין כתיב כאן אלא נשפט, הוא שאמר דוד ברוח הקדש (תהלים כ"ג) גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי,]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה