נמשכה השאלה על לְסֻסָתִי֙ בְּרִכְבֵ֣י פַרְעֹ֔ה אל "ומי גרם להם להִנָּצֵל מימינם ומשמאלם", ובעצם המדרש אומר להִנָּצֵל מהקדוש ברוך הוא, כי הוא שָֹש לאבד אותם ["כשם ששַֹשְֹתִּי על המצריים לאבְּדָן בים כך שַֹשְֹתי לאבד שונאיהם של ישראל"], ואחרי כן, בזכות התורה שעתידין לקבל מימינו של הקב"ה, וראינו בזה שהוא רוצה לתת להם את התורה ואם יהרוג אותם לא יהיה לו למי לתת את התורה. הקב"ה מתקשה להחליט כי הוא תלוי בהם. ועל "מימינו של הקב"ה" אמר ישראל שיש פה שאלת ימין ושמאל אצל אלֹהים, כלומר הוא לא מוחלט כשהוא נמצא בָעולם, במציאוּת, והוא מתגלה בשני צדדיו.
ובימינו אש דת למו, התורה, והתורה באה להפחיד אותם.
ואחרי כן נמשכת השאלה אל "אלא רָכַב פרעה על סוס זָכָר וכביכול נגלה הקדוש ברוך הוא על סוס זכר" כי ישנה כאן השאלה הגדולה על מצרַיִם, שבספר בראשית היא כגן יהוה [כְּגַן־יְהֹוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם]. ונאמר כאן כביכול, כי אלֹהים לא ממש רוכב על סוס, אבל פרעה רוכב על סוס ומושווה לאלֹהים, ופרעה ואלֹהים שווים. כלומר, פרעה מנהל את העולם, אמר ישראל בשיחה שלנו, והוא מחליף בסוסה נקבה שלא הורגת אותו, שאין לה התנגדות למי שמנהל את העולם.
ודיברנו על סוסתי ברכבי פרעה שהיא ישראל, כי ישראל הם העבדים של פרעה, וכאילו פרעה רוכב כך על אלהים, וישראל הזכיר את דברי מניטו על "בוא אל פרעה" שאמר אלֹהים, ולא "לֵך", כי אלֹהים כבר נמצא אצל פרעה, וזה קשור לערב רב שיצא ממצרים, ולהוצאת הרכוש, והרכוש הוא אלֹהים.
ועוד דיברנו על "וירכב על כרוב ויעוף", ועל פרעה כרָכַב גם הוא על כרוב בתוך ההשוואה הזאת, כי פרעה האמין ביהוה.
[מ"יוסף ואחיו" של תומס מאן: "מפאת מכורָתו היה מהלָכו, כמו לפנים מהלכו של אברהם, בחינת "ירידה למצרַיִם", אולם במצרים גופָהּ מהַלְּכִים היו כלפי "מעלה", משמע נגד זרם הנהר..."
"נעלם מעיני אביו אך קיים היה יוסף קיום חיוני עד מאד במקומו ואצל עצמו, מביט אל אור העולם המצרי בעינים פקוחות...וטורח לעלות אל המעֲלָה שיעד לו האלֹהים...". יוסף ואחיו. תומס מאן. כרך ב' עמ' 51, 201, מגרמנית מרדכי אבי שאול]
[שיר השירים פרק א
(ט) לְסֻסָתִי֙ בְּרִכְבֵ֣י פַרְעֹ֔ה דִּמִּיתִ֖יךְ רַעְיָתִֽי:
(י) נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים צַוָּארֵ֖ךְ בַּחֲרוּזִֽים:
(יא) תּוֹרֵ֤י זָהָב֙ נַעֲשֶׂה־לָּ֔ךְ עִ֖ם נְקֻדּ֥וֹת הַכָּֽסֶף:
שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א
ד דרש רבי פפיס לסוסתי ברכבי פרעה, לססתי כתיב אמר הקדוש ברוך הוא כשם ששַֹשְֹתִּי על המצריים לאבדן בים כך שַֹשְֹתי לאבד שונאיהם של ישראל, ומי גרם להם להנצל מימינם ומשמאלם בזכות התורה שעתידין לקבל מימינו של הקדוש ברוך הוא שנא' (דברים לג) מימינו אש דת למו, ומשמאלם זו מזוזה, ד"א מימינם זו ק"ש, ומשמאלם זו תפלה, אמר לו רבי עקיבא דייך פפיס כל מקום שנא' שישה כתיב בשי"ן וכאן בסמ"ך, אמר ליה ומה את מקיים לסוסתי ברכבי פרעה, אלא רכב פרעה על סוס זכר וכביכול נגלה הקדוש ברוך הוא על סוס זכר הה"ד (תהלים יח) וירכב על כרוב ויעוף, אמר פרעה מה הסוס זכר הזה הורג בעליו במלחמה אלא הריני רוכב על סוסה נקבה, הה"ד לסוסתי ברכבי פרעה, חזר ורכב פרעה על סוס אדום על סוס לבן או בשחור כביכול נגלה הקדוש ברוך הוא על סוס אדום לבן...]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה