נגמר הקיץ ודיברנו על "עני ועשיר ורשע בָּאִין לדין, לעני אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה...". והם כולם נשאלים כאן, בסוף הימים, מפני מה לא עסקת בתורה, כלומר הם לא היו צדיקים, והגדרת צדיק כאן היא מי שעסק בתורה, ואין לו כאן תכונות אלא רק עיסוק בתורה, התורה היא הדבר חסר-התכלית, שבו אדם צריך לעסוק,
[ובעצם, נאמר כאן שתמיד יהיו עני עשיר ורשע, עד סוף הימים,] ולא מוזכר כאן צדיק כי הוא עוסק בתורה, אבל יש אירוניה בַמדרש, בטענות נגד עני ועשיר ורשע על אלו שעסקו בתורה, הִלֵל ורבי אלעזר ויוסף, והרי שומר בית המדרש כאן לא מניח למי שלא משלֵם להיכנס לבית המדרש, מי שאין לו כסף לא יכול ללמוד תורה, והרי דברֵי אלֹהים חיים הם בתורה ולא בפי שמעיה ואבטליון, והרי "ויָשַב" של הלל מיד מקטין את "ונִתְלָה" שלו, והשלג מן השמים כמו מין לגלוג, ושמעיה ואבטליון לא יודעים אם יום המעונן הוא כי הם לא מסתכלים ביום עצמו, וכן המדרש לא מראֶה שהִלל היה עני כמו זה שבא לדין,
ואחרי כן, הרי רבי אלעזר לא היה טרוד בנכסיו כמו העשיר שבא לדין אלא היו לו עבדים שהיו טרודים בשבילו, והרי יוסף, שלא רצה לשמוע לדברים שאשת פוטיפר היתה משדלתו בהם, לא ידוע אם לא היה טרוד בְּיִצְרוֹ,
וכך, בעצם, המדרש עצמו לא מצדיק את ההשוואות להִלל ולרבי אלעזר וליוסף שנטענו כנגד עני ועשיר ורשע שבאים לדין.
וביום השיחה הזאת סיפרתי לישראל על דמוּת הבן שהוקרב על ידי אביו, להיות הנושא עליו את החטאים, בסדרת הטלוויזיה "יורשים", אבל נִצַּל, והקריב את אביו, בסדרת טלוויזיה, ושוב דיברנו קצת על הנער, יצחק, שכמעט הועלה לעולה, ועל שְֹעִיר חטָאת הנושא עליו את החטאים, ועל יֵשוּ הנִצלב הנושא עליו את כל החטאים, וסיפרתי לישראל איך עלה הבן לבדו אל המסוק בסדרת הטלוויזיה, ועלה אִתו השמיימה בדרכו אל ההודאה בחטאים. וחשבתי מה יהיה בקיִץ הבא. אולי יֵלכו וישובו הדברים.
[תלמוד בבלי מסכת יומא דף לה: "תנו רבנן עני ועשיר ורשע באין לדין.
לעני אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר: עני הייתי וטרוד במזונותי, אומרים לו: כלום עני היית יותר מהִלל?
אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת היתה, וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה, עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג. פרקוהו, והרחיצוהו, וסיכוהו, והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת.
עשיר - אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי, אומרים לו כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר? אמרו עליו על רבי אלעזר בן חרסום שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה וכנגדן אלף ספינות בים, ובכל יום ויום נוטל נאד של קמח על כתיפו ומהלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה; פעם אחת מצאוהו עבדיו ועשו בו אנגריא . אמר להן בבקשה מכם הניחוני ואלך ללמוד תורה, אמרו לו חיי רבי אלעזר בן חרסום שאין מניחין אותך, ומימיו לא הלך וראה אותן, אלא יושב ועוסק בתורה כל היום וכל הלילה.
רשע - אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה? אם אמר נאה הייתי וטרוד ביצרי הייתי, אומרים לו כלום נאה היית מיוסף? אמרו עליו על יוסף הצדיק בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים ; בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית; בגדים שלבשה לו ערבית לא לבשה לו שחרית; אמרה לו הִשמע לי. אמר לה לאו. אמרה לו הריני חובשתך בבית האסורין. אמר לה ה' מַתִּיר אֲסוּרִים. הריני כופפת קומתך - ה' זֹקֵף כְּפוּפִים . הריני מסמא את עיניך - ה' פֹּקֵחַ עִוְרִים. נתנה לו אלף ככרי כסף לשמוע אליה לשכב אצלה להיות עמה - ולא רצה לשמוע אליה לשכב אצלה בעולם הזה, להיות עמה לעולם הבא . נמצא הלל מחייב את העניים, רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים, יוסף מחייב את הרשעים" ]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה