דיברנו על גינוֹת הביתנים של בית החולים, והרי הן יכולות להרגיע מעט את נפשותיהם של הבאים אל בית החולים, והרי נדמה שנִשתלו בהן צמחיו האהובים של הגנן שלהן, לא בחוקיוּת המבנֶה אלא בחוקיוּת האהבה שלו, כאילו היו גינותיו שלו, כאילו שיח הוורדים האחד העדין שבאחת הגינות צומח בגינתו האחת שלו, ויקר כל כך ללִבּוֹ.
דיברנו גם על שיח הוורדים האחד הזה שנהיָה יקר גם ללִבֵּנוּ, ושהיה מעורר געגועים גם בנו.
אמרתי כמה נבהלתי כשהגעתי לפני כמה ימים לביקור הקבוע אצל ד"ר מ. אפרת בביתן היחידה הראומטולוגית ולא הכרתי את הביתן, שעכשיו היה שמו "פסיכיאטריה", ושלא ראיתי בו אדם מוכָר, וכמה הרגיעו אחרי כן את דעתי ואת נפשי צמחֵי הגינות, והרי הם עדיין עמדו שם, כיחידֵי נפשו של הגנן ששתל אותם.
דיברנו מעט גם על ד"ר מ. אפרת, שביקרתי אצלה במשך השנים, ושסיפרה לי באחד הביקורים על ההִשתתפוּת של ראוּל דופי בניסויים הראשונים של הטיפול בקורטיזון, בבוסטון. היה נדמה לי אחרי כן, כשקראתי על הנסיעה של ראול דופי לבוסטון ועל השהייה שלו שם, שנהייתי קרובה כל כך אליו בגלל סִבלו וניסויֵי הקורטיזון וידידוּתוֹ עם ד"ר פרדי המבורגר שטיפל בו ושהיה צייר גם הוא, ובגלל כעֵין עִרבוּב של קלילוּת הציוּרים שלו ותקווֹת הקורטיזון.
ראול דופי
Raoul Dufy
 |
ראול דופי. דיוקן עצמי כאדם צעיר.Self Portrait Raoul Dufy1899 |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה