נָדְדָה עוד רוּחָהּ של אֶפִי בְּרִיסְט

נדדה עוד רוחה של אֶפִי בְּרִיסְט אל "יוסף ואֶחיו", אל הנערה נֶפרוּרע אשר מפקד בּוֹר-בית-הסוהר אהב בדמות אִמָהּ כשם שחזר ואהב בה את אִמהּ, והחל לכתוב על אהבת האם ובִתה סיפוּר שרוחות הסִפרוּת נושבות בו, וכבר נדמה שאסונה של אֶפִי בריסט יכֹל להיות גם בו, כי "יחסו של אדם אל נערה אשר כבר אל אִמהּ הוא נמשך ברגשי אהבה, יש בו מידה מסוימת של יסוד אבהי, ולפיכך מתעוררים כנגד קשר הנישואין עמה חששות פנימיים", החששות מן הכמעט מזוויע, וכאילו הוארה מין זוועה גם בנישואיה של אפי בריסט, מין זוועה כמעט מוסתרת ונראית בדברים מוסתרים אחרים, 

וכאילו גם טוני בודנברוק הופיעה לרגע ב"יוסף ואחיו", כי רוחה של אפי בריסט גם בה, בנעורים הנִלבבים שהוכרתו, בַּכמעט נורא שהתגלה, בבדידות האיומה, וכמעט לא מפתיעה הופעַת רוחות הסִפרוּת האלו, כי היא כתשוּבַת דברים אחרים אצל "יוסף ואחיו" של תומס מאן, ובור בית הסוהר שלו הוא מקום תחתיוֹת וגם מקום הִתמשכוּת הסִפרוּת ועִצבונה לרגע על אפי בריסט.               

["שיחסו של אדם אל נערה אשר כבר אל אִמהּ הוא נמשך ברגשי אהבה, יש בו מידה מסוימת של יסוד אבהי, ולפיכך מתעוררים כנגד קשר הנישואין עמה חששות פנימיים", יוסף ואחיו, תומס מאן, כרך ג', מגרמנית מרדכי אבי שאול, הוצאת ספרית פועלים, הקבוץ הארצי ]   

                             

אפי בריסט