"או אולי ישכין זֶאוּס ידידוּת...שהרי הוא קוצֵב המלחמה לבני האדם", אבל לא על המלחמה ועל הקוֹבֵעַ את המלחמה בתוך הזמן אני רוצה לכתוב, אלא על אִי-ההִתעלוּת של המִלים האלו מעל המלים האחרות, שכולן כעֻבְדוֹת שוות ערך בַּמישור הגדול של האיליאדה, שרַבִּים בו כל-כך הדמויות הדיאלוגים התְּאָרִים והדימויים המִתפשטים, עד שמתקשֶה כל-כך הצוֹפֶה אל המישור לראות את כולם, אף על פי שכל המישור גלוי לפניו. וכמו שהיה יכול להוֹקיר מַעֲמָקִים כמעט נִסתרים הוא יכול להוקיר את מרחקֵי המישור העצומים, ואת חֻמְרַת המישור, חֻמְרַת הגָּלוּי שבו.
וכמעט ברור לו שדי לאיליאדה בַּמישוֹר, כי המישור מראֶה את דמויות האֵלים העליונים וגם את דמויות בני האדם התחתונים, ואת עלילותיהם ודבריהם כאחת, ואת מקומותיהם ונופיהם כאחת.
ויש מין פרספקטיבה במראֵה העלילות והדימויים בתוך המרחקים של המישור, ואם הוא מכיר את ציורֵי נופי ההרים הסיניים הוא יכול להיזכר בנחלים ובמפלֵי המים, באווזי הבר העפים, בעננים, ברמיזה של ערפילים, בפרחים וחֶבְרָתָם ובעגורים המצוירים בהם, המדגישים את הבעַת המרחק, הגובה והרוחב, והוא יכול לחשוב איך בתוך אשליית הִתקטנוּת הדברים במרחקֵי המישור ממשיכים ומתרחבים העלילות והדימויים.
["...כי הביט אז איש באחיו וכה אמר...או אולי ישכין זֶאוּס ידידוּת בין שני העמים, שהרי הוא קוצֵב המלחמה לבני האדם". אִילִיאַדָה, עמ' 109 , תרגם מיוונית אברהם ארואטי. הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס . ]
["כשתי רוחות המסעירות את פני הים מלא-הדָּגָה, בּורֶאַס וזֶפירוּס, רוחות הנושבות מתרַאקיָה ומפתיעות בבואן, גועשים הגלים השחורים, מיתמרים, וסחף עשבים רב יִפְלְטוּ לאורך חוף הים, כך נסער לב האַכַיִים בקרבם". אִילִיאַדָה. עמ' 209. תרגם מיוונית אברהם ארואטי. הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.]
Zeus_Getty_Villa.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה