כשסמואל פ. ב. מוֹרְס זנח לגמרי את הציוּר הוא כמעט הפקיר את ציוּר הדיוקן של בִתו " Susan Walker Morse (The Muse)" לשטחֵי המציאוּת הפרוּצים. מִחוץ לבדידוּת האמנוּת.
שָם הציוּר נפרָץ ומעורבב בסוזן ווקר מורס עצמה, עד שנדמה שהוא אכן יכול להראות אותה עצמה ואת שארע לה, נעוריה, נישואיה, האומללוּת שלה בחיי מטעי הסוכר של בעלה, הנסיעות הארוכות לניו יורק אל אביה, שהתאלמן כשהיא היתה ילדה, נסיעת השיבה לניו יורק אחרי מותו של בעלה ואסון הטביעה שלה בים.
ואז הציוּר הזה כמעט לא שייך לתולדוֹת האמנוּת אלא לתולדוֹת חייה של בִתו של סמואל מורס.
אבל לרגע אני חושבת שגם בגלל פגמיו מתערערים חייו בתוך תולדות האמנוּת. אף על פי שהוא מביע מין אמונה בכוחה של בדידוּת האמנוּת, יכולים הפגמים להרחיק אותו ממנה.
אולי הוא מצטרף כך אל ציור הנוף האלגורי של האוניברסיטה [ Allegorical Landscapes of New York University (Landscape Composition: Helicon and Aganippees ], שנדמה שפגמיו מערערים קצת את יכולתו להשיג את אמונותיו.
אבל אני רואה את ציור האוניברסיטה גם באופן קצת אחר כשנדמה לי שהאלגוריה של מורס, עם השחר העולֶה על האוניברסיטה ועל הנוף היווני הקדום, חיברה יחדיו מקומות כה רחוקים בדומה למה שעשו רעיונות ההמצאות שלו.
[ באתר מוזיאון The Met נכתב שמורס צייר את " Susan Walker Morse (The Muse) " בשנים החשובות של המצאת הטלגרף ושבגלל קשיים כספיים הוא זנח את הציור והתרכז במדע ובהמצאוֹת, וכן נכתב שם על חייה של סוזן, על נישואיה, על האומללוּת, על הנסיעות לניו יורק אל אביה ועל האסון שארע בים.]
 |
Susan Walker Morse (The Muse) דיוקן בתו של מורס. Samuel F. B. Morse
 |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה