יום רביעי, 15 בנובמבר 2017

קְצוֹת הריבוּי על הָאָרֶץ וּבשְמֵי התִקרוֹת

הריבוּי הנִפרש על רִצפוֹת הגלריות והמוזיאונים כאילו בשביל לכסות אֶרֶץ לא נגמרת. כמעט להגיע אל תחילת ההיעָלמוּת מן הראִייה. אבל שֶטַח הרִצְפָּה גודר אותו ומראֶה את גדרותיו ואת קצותיו.  
כך, בפִּסְלֵי גרעינֵי החמניוֹת על רִצפת TATE MODERN  כמו הובע ריבוי עצום כמעט לא מוגדר, אבל הוא הוגדר על ידי שטח הרצפה. מליונֵי פִסלי גרעיני החמניות גודרו על ידי שטח הרצפה. 
וגרגרי ההאבקה [פולן] הצהובים על רצפת מוזיאון The Museum of Modern Art  כמעט טשטשו את גדרותיהם בַּקְּצָווֹת. אולי קצת כמו הִתאבכוּת קצוֹת השטחים המצוירים של רותקו. אבל שטח החדר סגר את גבולותיהם. 
והבעת הריבוי על התקרוֹת הגבוהות, אני מדמה שהיא רחבה יותר בגלל אשליית השמַיִם. אני מדמה שבשמֵי התִקרוֹת, קצת כמו בשמַיִם עצמם, נשמרים הרעיונות בלי הִתקלקלוּת, ושבהם יכולה הבעַת הריבוי להפליג אל מרחקים עצומים. 
כך, בציוּר התִקרה של לוקה ג'ורדאנו שמֵי התקרה כמו מעלים את הדמויות המצוירות אל המרחבים שאין לראות את סופם. כאילו יגיעו אל הכרַת עולם שאין לו קץ. ותְּשוּקַת הדמויות המצוירות אל המרחבים הגדולים גדולה מתשוקת פִּסְלֵי גרעיני החמניות.  


                                                         

Decorative Ceiling (Palazzo Medici Riccardi) ציור תקרה של לוקה ג׳ורדאנו

Luca Giordano
Wolfgang Laib, Pollen from Hazelnut, at NYC's MoMA. גרגרי האבקה של צמחים
                                                   


Sunflower seeds. Ai Weiwei. TateMo 2011

Installation's view at the Tate Modern (Turbine Hall). Millions of small handcrafted porcelains.



  


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה