"אמצע אין להשיג בשום מקום" ["הגולם", דונאלד בארתלמי. תרגום: משה רון]. אמצע הסיפור הקצר.
אין להשיג בשום מקום את האמצע של הסיפור הקצר כי כמעט תמיד מתגלים בו גם הדברים המיותרים. והרי כמעט תמיד הוא מִתקשֶה כל כך להיות מצומצם מאד ובעל עלילה מסוימת בעת ובעונה אחת, וכמעט תמיד צצים בו סְפִיחֵי עלילה לא נחוצים. לפעמים נראים הספיחים האלה כשאריות של עלילות, שאריות עלובות בעלות תפקידים עלובים בכמעט עלילה של סיפור קצר.
ואף על פי שלפעמים נדמה שספיחי העלילה משרתים את אשליית תנועת הזמן של אמצע הסיפור, היא יכולה להסתדר בלעדיהם, ואף על פי שלפעמים נדמה שהם נחוצים ליצירת המשכיוּת של הִתפתחוּת בתוך אמצע הסיפור, יכולה המשכיות ההתפתחות להיווצר בלעדיהם, אם האמצע מעוניין בה.
והגרוע מכל הוא כשהאמצע מאמין שהם ברירת המחדל שלו. שבעזרתם יוכל להתקדם קצת אל התפתחותו שלו. אז הוא בדרך כלל מצרף לדמויותיו מינֵי מעשים קטנים ותזוזות קטנות, כאילו כך יתפתחו גם מעשיו שלו.
הסיפור "הגולם" של דונאלד בארתלמי נזהר כל כך מספיחֵי העלילה המיותרים, אבל מזכיר לנו את העלילות של הסִפרוּת בקטע הסיפור שכתב אדגר בנוסח הנובלות של היינריך פון קלייסט. הזכרת העלילות מציגה בתוך הסיפור של בארתלמי מין בבואה של עלילה, משהו שהסיפור הקצר של בארתלמי מכיר אבל אינו רוצה להזדקק לו. כך, כשהעלילה היא בבואה, יכול הסיפור להציג את ההתנגדוּת שלו לעלילה ואת הצורך המסוים בה בעת ובעונה אחת.
הופעת בבואת העלילה נהיית מצחיקה ועצובה, אירונית ונוגעת ללב, כשהיא מצליחה להיות לא רצויה ורצויה באותה המידה, וכששאר הסיפור באמת מצליח להיזהר כל כך מן הדברים המיותרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה