 |
| Jan Brueghel the elder |
 |
| Jan Brueghel the elder |
"פרחים אלה לא יוכלו לעולם להימצא יחדיו כפי שהם בציור, מפני שהם פורחים בזמנים שונים...", כתבה קלאודיה סוואן על הציור Large Flower Pot של יאן ברויגל בסִפרהּ על הציורים הבוטניים של האוניברסיטה בליידן.
כמעט כמו הגן של אַלְקינוֹאוֹס ב"אודיסיאה" מפתֶה אותנו הציור הזה בפיתוי הפריחה שאינה מושפעת משינויי העונות ואינה נפסקת לעולם, בפיתוי הפרחים הגלויים תמיד. אבל אף על פי שהציור של ברויגל כנראה רוצה להשיג את התיאור הגדול מאד, ובעצם את אשליית תיאור הכֹּל, הוא גם מכיר את הסכנה שברצון לגילוי הכֹּל. הוא לא יכול להרשות לעצמו את מה שמרשה לעצמו הגן של אלקינוֹאוֹס, המגלה את הכל, מפני שהוא רוצה גם את הלא נראֶה והלא מושג. בתיאור הגדול של הפרחים של הציור מוכרח להיות גם הלא נראֶה, הלא גלוי. כך, במאמץ רב, מתרחק הכֹּל שלו מהכֹּל של הגן. מִשֶּפַע הפריחה הגלויה תמיד הוא מנסה להגיע גם אל המחסור הלא מוגדר.
ואולי כמו האיריס הגדול הכהה במרכזו מנסה הציור להגיע אל ההָפוּך ואל מה שיהיה קרוב אל היותר ערטילאי, כמו בן דמות קצת אָפֵל וכמעט נמוג של הפרחים האחרים. והרי הוא מוכרח להגיע גם אל מה שנראֶה כהָפוּך מכוח החיים של הפרחים.
הגן של אלקינואוס מתחיל להיראות ככמעט דַּל. קצת כמו מגע הזהב של מידַאס הוא משיג את הדבר הלא פוסק, את התמידי, ואף על פי שהאדם החומד זאת יִראֶה את הפרחים הגלויים תמיד בגן, הוא לא יכיר בגן את עץ הדעת טוב ורע, ואת הבושה, ואת תחילת המוות, ואת מה שאין להבין לגמרי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה