בגן המטעים מחוץ לחצר של אַלְקינוֹאוֹס, ב"אודיסיאה", "אילנות תמירים לבלבו שם: אגסים, רימונים ועצי תפוח הדורי פרי, אף תאנים מתוקות ועצי זית...אלה פריָם לא ייבול לעולם, לא יחדל מלפרוח - חורף וקיץ, כל השנה... אגס שם מבשיל על אגס ותפוח על תפוח, אשכול כבד על אשכול ..." [תרגום של אברהם ארואטי].
גן המטעים של אלקינואוס, שבו הפריחה וההבשלה התרחשו תמיד, בכל העונות, ובעצם, בעת ובעונה אחת, מזכיר קצת את "גן החורף", הציורים הבוטניים של האוניברסיטה בליידן ששימשו ללימוד בעונות החורף שבהן הגן היה קופא, ושתיארו את הצמיחה, את הפריחה ואת ההבשלה כמעט כאילו התרחשו בעת ובעונה אחת. ציורי "גן החורף" של האוניברסיטה, שנוצרו דווקא בגלל שינויי העונות שבטבע, תיארו את הצמחים כמעט כחסרי עונות וזמנים, כמעט כמקיימים את הפריחה ואת הפרי בעת ובעונה אחת, כשתיארו את הפריחה ואת הפרי יחדיו. ובכל זאת, אף על פי שתיארו את כל מה שיכול להיות קיים בצמחים כמעט כמופיע בעת ובעונה אחת, ואולי הציגו כך את כוח החיים הבלתי פוסקים של הצמחים, הרי "גן החורף", לא כמו גן המטעים שב"אודיסיאה", גם מזכיר לנו את מותו של חלק מהגן בחורף.
כמובן, ברווח הקטן שהושאר בין הענף הפורח ובין הענף נושא הפרי בציור נשמרת הידיעה על ההתחלה ועל הסוף של הפריחה ושל בשלות הפרי. כי הן אינן קיימות תמיד.
אפשר להתפתות קצת לחשוב על גן המטעים של אלקינואוס כעל מין גן עדן, אבל גן עדן שבספר "בראשית" לא תואר כגן של שפע תמידי, ובו היתה הכרַת המוות. נדמה שבגן המטעים של אלקינואוס, שבו מתרחשים כל הדברים יחדיו, לא יכול אדם או דבר להתחבא כמו שהתחבאו אדם וחוה. נדמה שהוא מפריז בגילוי הדברים. אבל יש בו התכלית הנהדרת של מטעי עצי הפרי, ונדמה שהוא יכול להשתרע בתוך הנוף כמו המטעים האחרים וכמו השדות.
[במטע האגסים הצעיר שלנו היו גזעֵי העצים מַוורידים בְּאור אחרי הצהרים המאוחרים, קצת כמו עוֹרָם של בני האדם, ואף על פי שהיה מטע בין מטעים אחרים ובין שדות, נדמה לי עכשיו שהיה יפה כגן מטע.]
 |
| מציורי "גן החורף" של האוניברסיטה בליידן |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה