[1585] "A Hare in the Forest", הנס הופמן. |
באתר של מוזיאון גֶטִי מוצג צילום הציור "ארנבת ביער" [1585] של הנס הופמן, ונכתב שם שהצמחים המצוירים בו, בתוך חלקת היער המצוירת, לא יכלו להתקיים יחדיו בטבע, ושהופמן צירף יחדיו לימוד של פרטים שונים מן הטבע.
גם בציורים בוטניים מופיעים לעִתים יחדיו פרטים שלא יוכלו להיות יחדיו באותו זמן בצמחים שבטבע, כמו הפריחה והפרי. אבל הציור הזה של הופמן, שעוסק בלימוד הטבע אף על פי שאינו ציור בוטני, נראה כמו ציור "מבוים", לא רק למען הצירוף הלא-ריאליסטי של הצמחים המצוירים, אלא גם למען יְפִי האמנוּת. בהיותו מבוים כל-כך הוא נראה קצת כמו ציור אגדה.
הופמן העתיק מציוריו של דירֶר, וגם הושפע מהם, וכשאני מתבוננת בציור הזה שלו, נדמה לי שבגלל הדיוק הרב של דירר [כמו ב"כברת האחו הגדולה"] נמשך הופמן אל חקירה מדויקת של הטבע בציור, בזמן שבגלל יופיו הרב כל-כך של הציור של דירר הוא סטה אל התיאור הקצת דמיוני של נוף היער, עם הארנבת.
הוא גם לא השיג מה שהשיגו ציורי טבע דומם עם פרחים מהמאות השבע-עשרה, השמונֶה-עשרה והתשע-עשרה, שגם בהם צוירו יחדיו פרטים רבים שלא יכלו להיות יחדיו באותו זמן במציאות. גם בהם נלמדו הפרחים היטב, אבל הם בחרו בעיקר במטרותיה של האמנות.
ובכל זאת, העיקר כאן בעינַי הוא הידיעה על הַשְפָּעַת דירר, ואף על פי שההשפעה עוברת כאן מין סילוף, אני נמשכת להביט בה. ייתכן שבלעדיה לא הייתי מביטה בציור של הופמן.
ופתאם גם נדמה לי שהופמן עשה דבר קצת דומה למה שעושָה לעתים האמנוּת העכשווית, כשהיא מציגה מחדש ובמעֵין הערצה מחודשת תִּפְאֶרֶת מסוימת של אמנוּת מן העבר, כשלצַד ההערצה היא גם סוטָה לעתים אל מניירה מסוימת, שלה. הופמן סטה אל מניירה משלו, ואפילו הארנבת הגדולה, המצוירת לכאורה ברוּחַ הארנבת של דירר, נראית קצת כמו הפתעת-חַג בתוך הצמחים הפזורים על האדמה.
[אולי הפיזור הזה שלהם אינו קשור רק בלימוד הפרטים הבוטניים השונים, אלא הוא שומר גם משהו מרוּחַ ציורי-גנים מימי-הביניים, שבהם רעיון הגַן ומידת חשיבותם של הצמחים המצוירים בו גברו על רעיון הפרספקטיבה. הדגשת צמחים מסוימים בַציור גברה על הצורך בהצגת יחסֵי-הגודל של הצמחים שבמציאות].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה