בשיחה שלנו על חזי לסקלי

בשיחה שלנו על חזי לסקלי דיברנו רק קצת על ההשפעה של השירה של פאול צלאן על השירה של חזי לסקלי, והרי היא היתה כה ברורה בעינינו עד שכמעט לא היינו צריכות לדבר עליה, אבל היינו צריכות לדבר על היופי שבגילויֵי השירה של צלאן בתוך זו של חזי לסקלי. 

כמובן, גם בגילויים אחרים של יצירות אמנות בתוך יצירות אמנות אחרות, או בהִתמשכוּתָן זו אל זו, ראינו את היופי הזה, אבל רצינו לחשוב דווקא על הדמיון המסוים של גילויֵי שירת צלאן בשירת חזי לסקלי לגילויי הצמחים בתוך צמחים אחרים  -  לגילויי האיריסים בתוך סייפנֵי-התבואה העדינים, לגילויי הנוריות והכלניות בתוך הדמומיוֹת. ובעצם, רצינו לראות את הדמיון של יְפִי- גילויי השירה האחת באחרת ליְפִי-גילויי הצמחים בצמחים אחרים. כך נהיו בעינינו גילויי השירה האחת באחרת כגילויי הטבע. משפחות, מינים וזנים חייבו את הצמחים ואת היצירות להתגלות שוב, בהִתגלויוֹת חלקיות.      

יכולנו לראות כך את הופעת בֹּהַק הנוריות בדמומיות, את מראֵה עֲלֵי-הכותרת  של פִּרְחֵי-הַזַּיִת הלבנים הקטנים בפרחי-היסמין, את גילוי "... יש/ אבן בַמים ומעגל/ומעל לַמַּיִם מִלָּה/המקיפה את האבן במעגל" של פאול צלאן בשירת חזי לסקלי.  

לא הבנו לגמרי את היופי שבהִתגלויות, אבל רִגשותינו סמכו על חובתן של ההִתגלויות להופיע שוב ושוב.  

  

[  "אגרטל: אני חור מקֻשט 

ידידו של 

השֻלחן שהוא בּוֹר מֻסוֶה

אשר

לתוכו אנו משליכים את מזונותינו וחפצינו המנֻמָּסים.

לטוּליפּ האָדֹם שֹפה משלו.

לטוליפ הלבן שֹפה משלו.

לטוליפ הסגֹל שֹפה משלו..." מתוך "חורים וידיות. פואמה". חזי לסקלי].

[הציטוט של צלאן הוא מתוך "שמעתי אומרים" בתרגום שמעון זנדבנק]

                                                         

איריס. משפחת האירוסיים.

סיפן התבואה. משפחת האירוסיים.
מגדיר הצמחים של זהרי מתאר את פרחי האיריס כנכונים, ואת עליו כדמויי סרגל או כדמויי חרב.
פרחי סיפן התבואה אינם נכונים כמו פרחי האיריס, והצמחים כולם נראים קצת כצלליות עדינות בשדות התבואה,
אבל הם נושאים את השם המבטא את מראה החרב.