ידידה שלחה לי צילום של ציוּר הקיר בבית-הקברות הנוצרי במושבה הגרמנית בירושלים. בוודאי לא הייתי חוזרת להסתכל בו אילולא היו הסמיכוּת של הציוּר לַקברים, והגל הגדול המצויר בו הנראֶה כמַכִּיר את הגל של הוקוסאי, מערערים את תמימוּת הציור.
הציור המתאר את סיפורי המקרא, שאינו שואל ודורש, שאינו מעמיק בתוך הרעיונות, נראֶה פתאֹם כיוצר רעיונות כשהוא עולה מעל הקברים, וכשהוא פונֶה אל הגל הידוע של האמנות היפנית. הציור הלא מפותח, שנדמה שאינו יודע אל מה הגיעה האמנות במשך תולדותיה, מפתיע כל-כך בהזכירו את הגל של הוקוסאי בתוך נושאי המקרא שלו. בגל הגדול של הוקוסאי, כמובן, כבר השתמשו די הרבה, אפילו בשביל קומיקס, אבל כאן הוא מצטרף, כנראה, אל תיאור ימי-הבריאה כאילו נוצר לשם כך. או כמו מתוך אמונה שהוא חיוני כל-כך בתוך שורת הדימויים של תיאור ימי-הבריאה.
לרגע אני יכולה לחשוב שהדמיון לגל של הוקוסאי הוא מקרי, והרי אין כאן דמיון רב באמת, ואין כאן ניסיון לעקוב אחרי הסגנון של הוקוסאי, ובכל זאת, לא נחלש רושם ההפתעה מהופעת הגל הגדול המַכִּיר את הגל של הוקוסאי בתוך הציור התמים.
אבל אולי ההפתעה הגדולה בציור-הקיר היא האופן שבו הוא עולה מאחורי הקברים. קצת קשה לי להבין את ההפתעה הזאת, ואת ההרגשה שהציור הלא מפותח כמעט מִתעלֶה בשל כך אל דרגת האשליה של האמנוּת.
אולי הוא מצליח לעשות זאת בכך שהוא מציע למתים את מה שיוכל להיראות כחיזיון. לא את הפרחים הנשתלים על הקברים, לא את העציצים המונחים, לא את החפצים האישיים, אלא את מה שאולי יהיה בעיניהם התמונה הגדולה של העולם.
http://he.wikipedia.org/wiki/קובץ:The_Great_Wave_off_Kanagawa.jpg
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה