היה זמן אחר כשקראנו את ״ויאמר אליהם אַל תִרגזו בדרך״. האם יִרְגַּז עלַי הזמן.
בסוף אביב שהתארך מאד התחלנו את השיחה על "אַל תִּרְגְזוּ בַּדֶּרֶך" שאמר יוסף לאֶחָיו כאשר שלח אותם לכנען, ועל החיבור "ויאמר אליהם אל תרגזו בדרך" שכתב הרב יהודא ליאון אשכנזי, כשדיברנו על ההסכמה המסוימת שהסכים יעקב עם ההשתחווּת ליוסף כשפירש את חלום השמש, הירח והכוכבים, וכששמר את הדבר הזה בלִבּוֹ, ועל האופן שבו חזר יוסף אל פירושו של יעקב ואל תפקידו שלו כ"יוסף" כשהביא את אביו למצרַיִם.
הרב אשכנזי התחיל את חיבורו בפתח דבר שיותר מאוחר ביטל. בפתח הדבר הוא כתב "...הנה העזתי לכתוב ממה שעלה בידי על מאמר אל תרגזו בדרך. כאשר חנני הקב''ה להעמיק במקצת בחד עיקרי דת העולה לקדושת הארץ." מדוע ביטל הרב אשכנזי את פתח הדבר, שאולי כִּוון בו לדיבור על ההליכה אל ארץ ישראל?
בתחילת חיבורו כתב הרב אשכנזי שלא מצא את פירוש כיווּן השינויים מן הדברים שבמסכת תענית "אמר ר' אלעזר, אמר להם יוסף, אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תַרגִיזו עליכם הדרך" אל פירושו של רש"י, שכתב "אל תתעסקו בדבר הלכה, שלא תִרגַז עליכם הדרך", ושיצטרך להבינו מגוף הפסוקים עצמם.
בשיחה שלנו אמר ישראל, ההלכה, שהיא דבר פָּסוּק, מתחרָה בַּדרך מפני שהיא יוצרת מעצור בדרך, ונהיית כך הפוכה להליכה. רש"י מעמיד את הדרך כיֵשות בפני עצמה השוקלת את דברי האנשים, אמר, ומעמיד אותה מעל ההלכה כשהוא דן בין המציאוּת שהיא מן הבְּרִיאָה ובין היצירה האנושית.
בפסוקים שבמסכת תענית נכתב "מי שהיה מתענה...ושכח ואכל ושתה, אל יתראה בפני הציבור, ואל ינהיג עידונין בעצמו, שנאמר, בראשית מ"ב, ויאמר יעקב לבניו למה תִתראו. אמר להם יעקב לבניו, אל תַראו עצמכם כשאתם שׂבֵעין לא בפני עֵשָו ולא בפני ישמעאל כדי שלא יתקנאו בכם. בראשית מ"ה, אל תרגזו בדרך, אמר רבי אלעזר: אמר להם יוסף לאחיו אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תַרגִזו עליכם הדרך". בני יעקב שיוסף שולח לדרך, אמר ישראל, יחזרו שבֵעים ממצרים ואַל להם להראות עצמם, ואַל להם לעסוק בדבר הלכה כדבר גמור, שממהותו יש בו חוסר צדק. אל תתעסקו בדבר הלכה כדבר גמור, המשיך, כי הדרך תאמר שיקרתם, רימיתם. והרי כשהם אומרים לדרך שיש להם תשובה אחת, שאינה קשורה בדרך ובהִשתנוּתהּ, הם בעצם משקרים לדרך. [הופיע ב״צמחי הדמיונות״, הוצאת כרמל]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה