וכל הגויים ומַלְכֵי ארץ אומרים נְֽ֭נַתְּקָה אֶת־מֽוֹסְרוֹתֵ֑ימוֹ וְנַשְׁלִ֖יכָה מִמֶּ֣נּוּ עֲבֹתֵֽימוֹ, ואלה מוסרות ועבותות של אלֹהים, ואלֹהים יִשחק וילעג להם, ואין כאן הִתגלוּת אלֹהים אלא דברֵי הכותב, ולכותב יש דימוי נמוך של הגויים, אבל גם יִשְׂחָ֑ק ויִלְעַג יכולים להַראות מין דימוי נמוך, של אלֹהים.
וישראל אמר בשיחה שלנו שהדברים האלה מהדהדים את ״וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת״ שאמר אלהים כשירד לראות אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם, ויש כאן בהלה של אלֹהים, וישראל אמר בתשתית התנ״ך מי תלוי במי, בני האדם באלֹהים או אלֹהים בבני האדם, וכאן אלֹהים חושב שהמוסרות לא מצליחות לגבור עליהם, וראינו שגם ב״וַ֭אֲנִי נָסַ֣כְתִּי מַלְכִּ֑י עַל־צִ֝יּ֗וֹן הַר־קָדְשִֽׁי״ אלֹהים לא גובר עליהם אלא בוחר מישהו אחר, וכל זה כמו אחרי שהבחירה בנֹחַ לא הצליחה ואלֹהים נאלץ לבחור באברהם, כשאברהם כבר התחיל ללכת, ואלהים הצטרף אליו בדרך, ודיברנו קצת על הבחירה הצנועה באברהם שנעמה לנו יותר מן הבחירה בנֹחַ שמצא חן ושהיה צדיק תמים.
וכאן, אי הצלחה במוסרות על הגויים, ובחירה במלך על ציוֹן, ואין בזה פִתרון לבעיה שלו עם הגויים אלא הודאה בכישלון. ואין כאן תְּהִלָּה לאלֹהים. וזאת תחילת ספר תהִלים.
[נְֽ֭נַתְּקָה אֶת־מֽוֹסְרוֹתֵ֑ימוֹ וְנַשְׁלִ֖יכָה מִמֶּ֣נּוּ עֲבֹתֵֽימוֹ:(ד) יוֹשֵׁ֣ב בַּשָּׁמַ֣יִם יִשְׂחָ֑ק אֲ֝דֹנָ֗י יִלְעַג־לָֽמוֹ:(ה) אָ֤ז יְדַבֵּ֣ר אֵלֵ֣ימוֹ בְאַפּ֑וֹ וּֽבַחֲרוֹנ֥וֹ יְבַהֲלֵֽמוֹ:(ו) וַ֭אֲנִי נָסַ֣כְתִּי מַלְכִּ֑י עַל־צִ֝יּ֗וֹן הַר־קָדְשִֽׁי:]
[ההליכה של אברהם: בראשית יא: לא וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן,
בראשית יב: א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. ]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה