ההִתנגדוּת לְסיפוּר-עלילה בַסיפוּר הקצר היא מן התֹּהוּ שלו, שאין בו המַיִם המובדלים והיָמים וסֵדֶר היָמים וסוֹפֵיהם והתוֹלָדות, והיא אי-הרצון בעלילוֹת דברים גמורים, ואי-הרצון לראות כי טוב,
והסיפור הקצר עצמו נמשך אל התֹּהוּ, הרובץ שם תמיד, ונחרד בגלל התֹּהוּ, כאילו שם גם האַיִן, וגם נמשך אל סיפוּר העלילה הגמור, אל התולָדות השלמות הגמורות, ולפעמים נחרד גם בגללם, כי הם עלולים להיות חורבנו,
ותמיד הוא נרעד על סִפֵּי התֹּהוּ והעלילוֹת הגמורות, על סִפֵּי המַיִם הלא מובדלים והמים המובדלים.
ואני, הנמשכת אליו כל כך, בעצם נמשכת אל הרַעַד הזה שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה