יום חמישי, 21 בינואר 2021

יֶחֶרְדוּ כְצִפּוֹר מִמִּצְרַיִם [שיחות עם ישראל פיבקו על שיר השירים רבה]



עכשיו אנחנו בסוף השיחות על המדרשים על "עֵינַיִךְ יוֹנִים". אף על פי שהמדרשים  מבהירים עוד ועוד את "עֵינַיִךְ יוֹנִים", ממשיכה המטאפורה של שיר השירים גם לעמוד במִסְתוֹריוּתָהּ, לעצמה במסתוריוּת השירה, לא מבקשת להיות מובהרת. 

בשיחות שלנו אנחנו יכולים לראות את אי-ההבהרה ואת ההבהרה, ונדמה שגם המדרשים עצמם רואים זאת. 

ובסוף השיחות האלה שוב עניין ישראל ומצרַיִם, "מה יונה זו שוגרת רוגליות הרבה וחוזרת לשובכה, כך ישראל, הה"ד (הושע י"א) יחרדו כצפור ממצרים", "ילדה אשה אחת במצרים ששים רבוא בכרס אחת, ...זו יוכבד שילדה את משה ששקול כנגד ששים רבוא של ישראל", והצורך לשאול על ישראל שנשלחו למצרַיִם למה הם צריכים לחזור, ועל שיהיו שונים כשיחזרו, עם ידיעה של מצרַיִם, ועל שיהיו שבויים כמו היוֹנִים כשיחזרו לארץ ישראל, שבויים שאלֹהים יכול לשלוח שוב, ואילו במצרים הם חופשיים. 

והצורך לראות את הלידה וההוֹלָדָה ביחסי ישראל ומצרַיִם, שהם בהגר המצריה שילדה בן לאברהם, וב"אשר לא ידע את יוסף", ובילדיו של יוסף שילדה אִשה מצריה, ובכל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, ובמיַלדות העבריות, שלא הרגו את הילדים כי ראו את אלהים, וב"כן ירבה וכן יפרוץ", וכשהמדרש אומר "ילדה אשה אחת במצרים ששים רבוא בכרס אחת", הוא אומר יש קשר בין כל בני ישראל העֲבָדִים במצרַיִם לאִשה אחת. כל בני ישראל כעבדים, הנהיים עַם, יוצאים מאִשה אחת. וכך כל מושג העם כאן קשור באִשה אחת.  

וכך "כי עבד היית בארץ מצרים" גם אומר נשלחתם למצרַיִם כדי להיות עַם, אבל רק אחרי שתהיו עבדים. כי עם ישראל צריך להיות עם וגם ההיפך מעם.

ומשה שקול כנגדם, כנגד ששים ריבוא, כי היה נציג המלכים ונציג העבדים. 


נדמה שהמדרשים מתרחקים מתמונת "עיניך יונים" של השירה, אבל בעצם כמעט כמו השירה הם יוצרים דימויים, וכמעט כמו דימוּיֵי השירה הדימויים האלה הם בעלי הֶגְיוֹנָם שלהם, והמדרשים מתבוננים ב"עיניך יונים", בעומקי "עיניך יונים", מתוך הֶגיונם, כמעט כעולם המתבונן בעולם קרוב לו מאד.  



[, מה יונה זו שוגרת רוגליות הרבה וחוזרת לשובכה, כך ישראל, הה"ד (הושע י"א) יחרדו כצפור ממצרים, זה דור המדבר, וכיונה מארץ אשור, אלו עשרת השבטים, אלו ואלו והושבתים על בתיהם נאם ה', רבי אומר יש מין יונה שמאכילים אותה וחברותיה מריחות אותה ובאות אצלה לשובכה, כך בשעה שהזקן יושב ודורש הרבה גרים מתגיירים באותה שעה כגון יתרו הוא שמע ואתא, רחב שמעה ואתיא, אף בחנניה מישאל ועזריה הרבה גרים נתגיירו באותה שעה, מה טעם (ישעיה כ"ט) כי בראותו ילדיו, מה כתיב בתריה (שם /ישעיהו כ"ט/) וידעו תועי רוח. 

ג רבי היה יושב ודורש ונתנמנם הציבור, בקש לעוררן אמר ילדה אשה אחת במצרים ששים רבוא בכרס אחת, והיה שם תלמיד אחד ורבי ישמעאל ברבי יוסי שמו אמר ליה מאן הות כן, אמר ליה זו יוכבד שילדה את משה ששקול כנגד ששים רבוא של ישראל, הה"ד (שמות ט"ו) אז ישיר משה ובני ישראל (במדבר א') ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה, (דברים ל"ד) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. ]   


[ברישום של ליאונרדו דה וינצי וב Campbell's Soup Cans , Andy Warhol הדימויים, הדומים הלא-חיים, במסתוריוּת האמנוּת, שכמו כל דימויי האמנות לא מבקשים להיות מובהרים.]


                                                                 

ליאונרדו דה וינצ׳י



                                                                    

Campbell's Soup Cans  Andy Warhol1962






                                                            



אין תגובות:

פרסום תגובה