"פרח הכריזנטמה הוא פרח של מזג גאֶה, הצבע שלו יפה, הניחוח שלו מתמהמה ומתמשך. כדי לצייר אותו מוכרח המצייר לאחוז בלִבּוֹ תפישֹה של הפרח כולו. רק בדרך זאת יכולה המהוּת המסתורית הזאת להיות מועברת בציוּר". ["גן זרעי החרדל"]
הצייר שהצליח לאחוז בלִבּוֹ תפישֹה שלמה של הכריזנטמה ושל חייה כולם, הרי גם ידע שהכריזנטמה המצוירת היא הדומֶה הלא-חי, המעלֶה על הדעת גם אִי-חיים, ובעצם, היה צריך להכיר את הכריזנטמה ואת כל חייה ואת הצמחים וכל חייהם ולא לסטות אל מה שאינו ממהותה ומתמצית קיומה כדי שיוכל להשיג את הדומֶה מאד המעלֶה על הדעת גם אִי-חיים, אני חושבת זמן רב כל כך אחרי חייו שלו.
ואני יכולה לדמות לי עכשיו את חומרתו וגם את כמעט פְּלִיאַת האושֶר שלו כשהכריזנטמה המצוירת שלו, כמו הצמחים המצוירים האחרים וכמו בעלי החיים המצוירים והאדם והבָּשָֹר והדָם המצוירים, כל הדומים הלא-חיים, הראתה לו גם את ההיכָספוּת של האמנוּת אל מה שיעלה על הדעת אי-חיים.
עזה כמוות אהבתה של אשת פוטיפר של תומס מאן, ושתיהן, האהבה העזה כמוות ואשת פוטיפר, הן הדומות הלא-חיות. כמה נוקשה רצונה של הסִפרוּת לאחוז בדומים הלא-חיים בעת שהמִלים שלה כמעט מפתות אותנו להאמין שהדומים הם בדיוק כמו אלה שמחוץ לסִפרוּת, שהדומים לנפשות החיוֹת שמחוץ לסִפרוּת הם בדיוק כמותן, עם רוחן ונִשמת-אפן.
וכמה אהוב עלי רצונה הנוקשה הזה, כי כשאשת פוטיפר של תומס מאן מעלה על דעתי את האהבה, את עַזּוּתָהּ, את התשוּקה, הייסורים והבדידוּת של הנפשות החיות, היא גם מעלה על דעתי אי-חיים. כמעט כתכלית האמנוּת.
["פרח הכריזנטמה הוא פרח של מזג גאה, הצבע שלו יפה, הניחוח שלו מתמהמה ומתמשך. כדי לצייר אותו מוכרח המצייר לאחוז בלבו תפישֹה של הפרח כולו. רק בדרך זאת יכולה המהוּת המסתורית הזאת להיות מועברת בציור". ["גן זרעי החרדל", עמ' 436 , תרגום שלי מן התרגום לאנגלית של המקור הסיני]
["חדלת בינה אני בתשוקתי שאין לה שיעור - אל בשרך ודמך...". יוסף ואחיו. תומס מאן. ספרית פועלים. מגרמנית מרדכי אבי שאול. עמ'341]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה