במכתב לאחותו לאורה, מעשרים וששה במרץ 1901, כתב ד"ר וולטר ריד שבתחילת יוני שלחה אותו פקודה אל תוך הערפל של הקדחת הצהובה כדי ללמוד את המחלה.
ד"ר ריד כתב לאחותו דימוּי כשכבר ידע שהמחלה מועברת על ידי יתוש, אדס אג'יפטי, והקדחת הצהובה כאן, בַדימוי, היא ערָפֶל, ושרויה בתוך ערפל, והסכנה היא בערפל, והאוויר לא בהיר, הוא אוויר המחלה, ועכירוּת המחלה בו,
אבל הדימוי גם מראֶה את המחלה כרובצת על הארץ, כרובצת כערפל וכענן גדול על הארץ, לא ידיעתו של המדע, אלא ידיעה אחרת, גם היא כערפל וכענן גדול על הארץ.
"השמַיִם [Heaven] הרשו לי לבסס את הדרך הנפלאה הזאת של הפצַת הקדחת הצהובה", הוא כתב לאשתו בדצמבר 1900 על הוכחת התיאוריה של העברַת המחלה על ידי יתוש, וההוכחה שלו הונהגה על ידי השמַיִם ואלֹהים, וענן הידיעה שלו היה מעליו, ענן ידיעה ואי-ידיעה.
"היתה זאת התיאוריה של פינלי והוא ראוי להרבה בגללה, אבל הוא לא עשה דבר כדי להוכיח אותה... אני משער שד"ר פינלי יהיה מאושר כשיראה את התיאוריה הזאת מוגנת במלואה סוף סוף", הוא כתב לה עוד. אבל ד"ר פינלי מקובה, שכתב בדיווח שלו מעשרים ושבעה במאי 1899 שהיתוש המבוזֶה שהואשם על ידיו מאז 1881 כגורם המעביר של קדחת צהובה מושך אליו עתה תשומת לב די רבה על ידי מתבוננים מכובדים, בוודאי האמין שהידיעה המבוזָה שלו היתה ידיעה מדעית בהירה.
נזכרתי בדברים האלה כשקראתי שוב את "מוות בוונציה". והרי אשנבאך נזכר שהעיר נגועה ומסתירה את חוליָהּ, והאוויר היה רווי אֵדֵי ריקבון, העיר והאוויר היו כמעט חולים, ומפיצים את המחלה, שהיא כאד רע על הארץ, וגם כאן הידיעה היא כערפל וכענן.
וכמובן, ענן הידיעה ואי-הידיעה כאן הוא ממהוּת הסִפרוּת, רובץ בה ומתנשא בה, וזקוק לשמַיִם שמעליו, לא לעזרַת השמַיִם שהיתה אצל ד"ר ריד אלא לְמה שכמעט אי-אפשר לדעת על אודותיהם.
U.S army yellow fever commission בקובה.
המשלחת של צבא ארה״ב לקדחת הצהובה בראשות ד״ר וולטר ריד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה