כמובן, האמנוּת לא זקוקה לאהבה, חשבתי שוב בגלל הבעוֹת האהבה המִתרַבּות כל כך של אוהבֶיהָ ומחבְּבֶיהָ ובגלל תערוּכַת האמנוּת החדשה לכלבים.
ידידי הכלב תוּת, הרָגִיל כל ימיו לראות בעיקר רישוּם, בוודאי לא יִרצה אמנוּת הנועדת רק לכלבים, אלא ידבק באמנות הגדולה של העולם כולו, חשבתי שוב, וגם אני לא רוצה שהוא, כְּנֶפֶש מושפעת על ידי העולם וגעגועיו, יידָחֵק אל מחוץ לכל זה, ובעיקר אני לא רוצה שהאמנוּת תפסיק להיות דבר מוחלט בתוך העולם.
כמובן, האמנוּת המיועדת לכלבים תולה משהו מקיומה בהבנתם וביחסם של הכלבים, אבל היא תצטרך להיות נידונה כמו שהאמנות כולה נידונה [ולמזלה לא יוכלו הכלבים לספר לה את אהבתם]. והרי האמנות נידונה כמעט כמו שהעולם נידון, ומה לזה ולאהבה, ומה לה ולאהבתם של הצופים והקוראים כשהיא דנה את עצמה. כי היא דנה את רעיונותיה, את אמונותיה ואת אמיתותיה. ועליה להישמר מאד מפני האוהבים. שלא יכחידו את הדין.
[ אוצרת תערוכת האמנות לכלבים " dOGUMENTA (I) NYC " אמרה שיצירות האמנות בתערוכה הוצבו בגובה העיניים של הכלבים.
האמנוּת המותאמת הזאת והמחשבה שכלבים לא יוכלו לראות את האמנות המוצבת במקום גבוה ובעיקר את האמנות המשתרעת ב"שְמֵי" התִקרוֹת הגבוהות, המדמָה לה את היותה שייכת לרעיונות השמיִם, הדאיגו אותי קצת.
באתר של SFMOMA נכתב על Erased de Kooning Drawing {הרישום המחוק של דה קונינג}: "ראושנברג ניסה בתחילה למחוק את רישומיו שלו, אבל החליט לבסוף שכדי שהניסוי יצליח יהיה עליו להתחיל בעבודת אמנוּת שכבר היתה בזכות עצמה בעלת חשיבוּת שאין לפקפק בה " {תרגום שלי}.
ראושנברג בחר למחוק רישום שהיה יכול לומר עליו כי טוֹב. ]
 |
Robert Rauschenberg, Erased de Kooning Drawing, 1953 |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה