נדמֶה לי שבציוּר " "Swiss Landscape [c. 1830.] של Alexandre Calame בולט כל כך המאמץ לסגנוֹן, ונדמֶה לי שאין לו סיבות עמוקות, ואין סיבות עמוקות לנוף הצורות הגיאומטריות של השדות המצוירים, כאילו Alexandre Calame שצִייר בעיקר נופֵי הָרִים מוארים לא מצא את סיבות נוֹף השדות.
באתר הגלריה הלאומית לאמנות [The National Gallery of Art] נכתב שנחגג בציוּר הזה היופי השָקֵט והדַק של הטבע, הרחוּץ באור עָדִין, אבל אני רואָה אותו כעומד להתמוטט בִּקְצוֹת הנשימה של המאמץ לסגנוֹן.
ובכל זאת נדמֶה שיש בו גם סוד מעט מושך לב. אולי זה האופן שבו מֵגֵן נוֹף המים וההרים מאחור על נוף הצורות הגיאומטריוֹת, לא נותן לו ליפול. נוף הצורות הגיאומטריות בעל המראֶה התמים מעט שוכב בתוך נוף המים וההרים כמו בתוך עריסה גדולה ורכה.
[בציורי טינטורֶטו "הפרזַת" הסגנון מביעה את גודֶל הסיבות שלו. ]
 |
Alexandre Calame, "Swiss Landscape," c. 1830, oil on paper on canvas, National Gallery of Art, Washington
 Alexandre Calame - The Jungfrau, Switzerland - Walters |
 |
Jacopo Tintoretto - The Last Supper טינטורטו |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה