יום שבת, 16 ביולי 2016

עַם ב"ענן" האינטרנט או: האמנוּת הצילה אותי.

העם הנגלֶה ב"ענן" האינטרנט דומה כל כך לעם הממשי, והרי העם עצמו, כמו דמותו המעוננת באינטרנט, הוא מעומעם קצת וקצותיו לא לגמרי מוגדרים.
אבל נדמה שדמותו גלויה וברורה יותר דווקא ב"ענן" האינטרנט, שבו היא נפרשֹת  כתמונה גדולה כל כך. שם, בתמונה, אפשר לראות את תנועתו, את תנועת הפרטים שבו, את היווצרותן של להקות הציִד והטֶרֶף שלו ואת תנועתן בשטחֵי הענן הגדולים, את אי הדיוק שבקְצוֹת להקות הצדים והטורפים, את הפחד המתפשט ואת תנועות הבודדים בעַרְבוֹת הענן, שבהן הם נראים כנקודות זעירות. 
להקות הציד והטרף, אי הדיוק, הפחד ותנועת הבודדים בערבות בולטים כל כך בתמונת הענן, כמעט כמו בְּציוּר, אבל הם לא בְּציוּר. אילו תמונת הענן היתה ציוּר היא היתה מרוממת אותם, מקנָה להם את החשיבוּת העצומה ואת היופי ומאירה אותם באור הנכסף של הלא מושֹג ושל  חתירת הציור אל אין-סוף הרעיון שלו.       
 ובעצם הציוּר היה מרומֵם את דמות העם כולו. וכמה מנחם היה יכול להיות הציוּר  כשהיה נדמה שהוא יציל אותנו.       

[אולי האמנוּת באמת תציל אותנו.  
אולי מִלים שנאמרו בשַחַר העם, אַל תוֹתַר, אָרוּר אַפָּם, גוּר אריה יהודה, דן יָדין עַמּוֹ, איָלה שלוחה, בנימין זאב יטרף, עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם, יצילו אותנו עד גִבעות עולם. ]   


                                     

 Dianna's hunt. Peter paul Rubens





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה