קראתי בדף "מִלה אכּדית ביום" שהמִלה האכּדית צַלְמֻ]ם ṣalmu(m) [, צֶלֶם, דמות ושחור, קשורה, כנראה, למלה העברית "צֵל", כדבר אפֵל המוטל לקרקע.
ואף על פי שהנברָא בְּצֶלֶם הוא בעל צורה ברורה, גמורה, דימיתי לי לרגע שהצֶלֶם הוא כצֵל כמעט ערטילאי, מוטל, על הנברָא בְּצֶלֶם, על הארץ, צִלֹּו של אלֹהים.
והעם, שהוא לא בצֶלֶם, אין לו צורות גמורות, והוא מעומעם, עד שהוא כמעט ערטילאי, אבל אינו מתקרב אל הפשָטוֹת השמַיִם, ובעצם, נדמֶה שגם אינו קשור לָאָרֶץ, ושהארץ כלל לא זקוקה לו. הוא דומה קצת לרוח נושבת על פני הארץ, מכירה את מרחבי הארץ אבל אינה מן הדברים המקיימים את הארץ, וחשיבוּתו נוצרת מן הנִבְרָאִים בצֶלֶם הממלאים אותו, הדומים בצורתם לאלֹהים, ושואפים להכיר את השמַיִם כשהם כצֶלֶם מוטל אל הארץ. והעם עצמו יכול פתאֹם להירָאות כמעט לא נחוץ, אבל הוא הקיוּם כמעט חסר הגבולות, המעניק לנבראים בצֶלֶם את הכרַת המרחקים של הרוח הנושבת על פני הארץ.
ציוּר "בריאת האדם" של לוקה ג'ורדאנו מציג את דמותו של אדם הנברא בצֶלֶם ואת תחילת התולָדות שלו, ואת דמויותיהם של מלאכים ושל אֵלים, כנראה, הנמצאים בשמַיִם ובארץ, אבל לרגעים נדמה שהוא מראֶה גם את תחילת הריבוי היכול ליצור עַם, ומשהו מן הגדרות הרופפות קצת שיהיו לו.
["וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ ". בראשית ]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה