[ Happy Birthday to George Bellows, born on this day in 1882. ]
ציון ימי ההולדת של האמנים המתים באתרֵי המוזיאונים יכול להיראות כהזכרַת משהו מתולדות האמנוּת, ואולי כמין הזדקקות למצבֵי המציאוּת, אבל הוא נראֶה גם כמו חגיגות ימי הולדת שהמוזיאונים משתפים אותנו בהן.
מפני שחגיגות ימי ההולדת של האמנים המתים מתרבוֹת כל כך, אני יכולה לתאר לי כמה הן יעייפו אותנו, אבל אני חושבת בעיקר על הקלקול שהחגיגות האלו מכניסות לעולם.
עדיין קשה לתאר לגמרי את הקלקול, אבל כבר אפשר לראות את ההפרעה הנוצרת בתוך העולם, כי חגיגות ימי ההולדת האלו מפריעות את תנועַת מחשבותינו על האמנוּת ואת תנועת תולדות האמנוּת אל תולדותינו שלנו. אמנם מלים כמו יום הולדת שמח ג'ורג' בלואו בדף הפייסבוק של המוזיאון מזכירות לנו מין הכרה משותפת ערטילאית שלנו, אבל בעצם הן מנסות ליצור את ההרגשה שהחגיגות שייכות להכרה משותפת לֹא ערטילאית שלנו.
חגיגות ימי ההולדת האלו באתרים הכמעט צעירים של המוזיאונים הן עדיין כמעט חינניות, אני חושבת, אבל כל מה שפגום בהן כבר מתחיל להיות ברור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה