המצֵּבָה, הדיוקנאוֹת, האיָל והציוּר.

הציוּר הזה של קונסטבל מעורר בי כל כך הרבה מחשבות על מה שנמצא מחוצה לו, בחלקת מצבת הזיכרון שב-  Leicestershire, עד שלרגעים נדמה לי שהוא תיעוד יותר משהוא אמנוּת, אבל ציור העצים שבו לא שונֶה מציור העצים בציורים אחרים של קונסטבל, והאיָל המצויר נראה שייך יותר להמצאת הציור והדמיון מאשר לתיעוד של מציאוּת מסוימת, ונדמה שאפילו המציאוּת עצמה של חלקת המצבה נעה קצת אל מחוזות הדמיון והגעגועים בגלל פִסלֵי הדיוקנאות של מיכלאנג'לו ושל רפאל, ושבגלל כל אלה נוצרת הרגשת החידתיוּת או המסתוריוּת של הציור עצמו. 

כמובן, אני חושבת, יש בו גם משהו מן הרצון של ה"אמנות בתוך אמנות", שהוא לא מסתורי כלל. ציור המצבה של הצייר סר ג'שוע ריינולדס ושל פסלי הדיוקנאות של מיכלאנג'לו ושל רפאל הוא כמעט ציור תולדות האמנות, והוא גם שִיוּך הציור של קונסטבל עצמו אל התולדות האלה. אבל הרגשת החידתיות חזקה יותר מן הדבר הזה, והציור ממשיך להביע את ההִצטלבוּת הדמיונית של הרעיונות ושל המציאוּת המוחשית, של האמנוּת ושל בני האדם, של המתים ושל החיים.           

והאיָל המצויר, הוא בוודאי יכול להביע דברים רבים, אבל לרגע אחד אני חושבת על האיִל שהקריב אברהם, ועל האיילה שהופיעה באחת הגרסאות של הסיפור על איפיגניה  באָוליס, והוקרבה במקום איפיגניה, והראתה לה משהו ממוֹתָהּ שלה. 

                                     

. This painting by Constable depicts the memorial to Reynolds erected by Sir George Beaumont in the grounds of his Leicestershire home, with busts of Raphael and Michelangelo at either side: http://bit.ly/1IURHx5