יום שבת, 10 באוגוסט 2013

הדיאלוגים של פלאנרי אוקונור

                                         



בחזרה אל המחשבה על הקשר הכמעט מובן מאליו שבין דיאלוגים בסיפורים "אדם טוב קשה למצוא" ו"הנפש שתציל אולי שלך היא" של פלאנרי אוקונור ובין דיאלוגים מסוימים ב"לא ארץ לזקנים" של קורמאק מקארתי, וב"סִפרות זולה" של טרנטינו. נדמה לי שאיזה דבר בדיאלוגים רבים של פלאנרי אוקונור הובהר לי עכשיו. נדמה לי שכמו שהחורג בדיאלוג ב"אדם טוב קשה למצוא" חותר אל מטרתו, אל רגע הרצח, כך חותרים רוב הדיאלוגים בסיפורים של פלאנרי אוקונור אל מטרה ידועה, אל דבר ידוע בעל חשיבות גדולה, וההִתקדמות שלהם אל השגתו דומָה להתקדמות הסיפור כולו.   
די קל להשוות את הִתקדמוּתָם גם להִתקדמוּת עלילות פשע בקולנוע ובספרות, מפני שיש בהם כמעט אותה "מעשיוּת" של מי שיודע את מטרת ההתקדמות
אבל ההשוואה החשובה יותר היא אל התקדמות הסיפור, מפני שהם והסיפור כולו כמו עשויים מאותו חומר אחד קשה, או אציל, שאינו רוצה את חברתם של  חומרים אחרים, העלולים להפריע לו.     
הדיאלוגים האלה הם לכאורה פניו  הישירים של הסיפור, שאין בהם מחשבות המסַפֵּר, אבל הם גם הפנים הערמומיים שלו, המְתאמים אִתו את הצצת הרע האורב ואת הצגת הטוב, ואת הכמעט צפוי מראש, שבכל זאת הוא גם מקור הזעזוע.       
בסיפור "אדם טוב קשה למצוא", כשהסבתא מדברת על החורג שברח מבית-הסוהר, הסיפור כמעט מבטיח שהיא תפגוש את החורג בנסיעה שאליה היא יוצאת עם בני- משפחתה, אבל גם יוצר אחר-כך את  הרגשת הזעזוע מן הפגישה הכמעט לא סבירה הזאת. הדיאלוג של הסבתא ושל החורג מבטיח את הרצח, מדגיש את ההבטחה בשנינוּת המאיימת שלו, מטשטש אותה לכאורה בזרימה הקלה שלו, ויוצר את הרגשת הזעזוע בעת ובעונה אחת.   
רוב הסיפורים, והדיאלוגים שלהם, מבטיחים כבר בתחילתם את הופעת הרע, מפני שאינם שואפים אל ההפתעה, אלא אל ההִתפשטוּת השווה שלהם בתוך החומר האחד הקשה. 
החומר האחד גם מאפשר לרוע ולחסד להיות כמעט שווי-ערך. 

["גברת", אמר, מושך את זרועו הקצרה כלפי מעלה, כמו יכול להצביע בה על ביתה, החצר והמשאבה: "אין דבר אחד שבור בחווה הזו, שלא הייתי יכול לתקן בשבילך, נוכל חד-זרועי או לא, אני אדם," אמר, בהדרה נזעמת. "אפילו אם לא שלם, יש לי", אמר נוקש ברצפה בפרקי אצבעותיו, להדגשת עוצמת הדבר שעמד לומר, "אינטליגנציה מוסרית !" ופניו חדרו מן האפלה אל תוך אלומת אור-הכניסה והוא לטש עיניו לעומתה, כמו נדהם בעצמו למשמע אמת לא-תתואר זו.

מתוך "הנפש שתציל אולי שלך היא", תרגום רנה ליטווין, הוצאת כתר.








                                   


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה