קיבלתי במתנה את הספר Flemish and Dutch drawings from the 15th to the 18th century
הוצאת little, brown and company, 1963, שהוא חלק מסדרת ספרים, ששניים ממנה, "רישומים איטלקיים מהמאה ה15 עד המאה ה19 " ו"רישומים ספרדיים מהמאה ה10 עד המאה ה19 ", הכרתי לפני שנים רבות. הספר הזה דומה כל כך לַשניים שכבר הכרתי וקשור אליהם כל כך עד שהיה נדמה לי שההסתכלוּת בו היתה גם מין הסתכלוּת מן ההתחלה בהם, או כמין הסתכלות מן ההתחלה בתולדות הרישום.
בספר מוצגים כמובן גם רישומים די רבים של רמברנדט, ונכתב שם שייתכן שסגנון הרישומים של רמברנדט הושפע גם מהטכניקות של הרישום של מזרח אסיה. ובאמת, נדמה שהרישומים של רמברנדט מציגים את תוצאותיהם הסופיות לגמרי של חקירה ושל לימוד כמעט כאילו הושגו בלי המאמצים הארוכים של החקירה והלימוד. כאילו בשל יכולת וירטואוזית. אבל בעצם בשל ריכוז עצום של הידיעה.
אני משווה את זה דווקא למה שעשה ליאונרדו דה וינצ'י, שנדמה שחזר שוב ושוב אל אותה דרך הסתכלוּת, אל מה שעדיין היתה יכולה לגלות לו, וכמו תיעד בתוך הרישום את החזרה הזאת עד שהרישום כמעט נהיָה הבעַת תולדות ההסתכלוּת. לא כמו רמברנדט, הוא היה זקוק להבעת תולדות ההסתכלוּת. בעיניו הן נִשְמַת הרישום.
רמברנדט בוודאי היה יכול לסמוך לא רק על הלימוד והחקירה שלו ושל הרישום המזרח אסייתי אלא גם על ההסתכלות של ליאונרדו דה וינצ'י ושל אמנים אחרים מן העבר, אבל חשבתי בעיקר על זו של ליאונרדו דה וינצ'י בגלל החתירה שלה אל ידיעת כמעט הכֹּל. אחריה כבר יכול הרישום המהיר של רמברנדט להיות כמו סיכום של עיקר ידיעת הכֹּל.
והמחשבה על השפעת הרישום המזרח אסייתי כמעט נטמעת בתוך המחשבה על השפעת תולדות הרישום המצטברוֹת.
רישומי הנופים המוצגים בספר מראים את ההתפתחוּת של הרישום הפלמי וההולנדי בתוך התולדות האלה. הרישום "ליד הנהר" של צייר הנופים Jan van Goyen [1596-1656] רחוק מרישומי הנופים של הרנסנס, ויש לו עולם משלו, וכאילו הוא עצמו שט בעדינות על פני מים שוקטים ורַבִּים. כמו רישומים וציורים של נופים הולנדיים רבים הוא נינוח מאד בתוך הידיעה החדשה שהושגה.
[ועוד על דמיון החזרה אל הסתכלוּת מן ההתחלה. היתה בו גם חזרה גם אל ההרגשה הראשונה שיצרו הספרים - שהרפרודוקציות של הרישומים בהם הן כמעט הרישומים עצמם.]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה