היום המשכנו אל מלכודת ״ויוסף הורד מצרימה. הורד השבט למצרים, למה הדבר דומה, לפרה שהיו מבקשים להכניסה למקולין, ולא היתה מבקשת ליכנס, מה עשו, נטלו בנה (לבית המזבח) והכניסוהו למקולין, והתחיל בנה גועה, ונכנסה אמו אחריו שלא בטובתה, כך יעקב אבינו ובניו היו הפרה, שנאמר כי כפרה סוררה (הושע ד]״, ולמה יש כאן הסבר למשל [הנִמשל], אמר ישראל, כי יש כאן מלכודת, כך יעקב ובניו היו הפרה [ומהמשל עצמו קשה לדעת מי הפרה] ויש כאן שאלה, לאן המגמה של העם, ובעצם, איך יָרדו למצרַיִם ולא למה ירדו למצרַיִם. וכאן במדרש הם ירדו למצרַיִם לא כמו בדברי אלֹהים, אלא הם ירדו כפרה סוררה. הם סרבו לגורל שנאמר על ידי אלהים לאברהם, והם סוררים. כפרה סוררה.
וישראל אמר עוד, יעקב התירא כאן כי ידע את הגורל [לא כמו אדיפוס שלא ידע את הגורל], וידע שהוא יכול להִלָּחֵם בגורל. והמדרש אומר אלֹהים הוריד את יוסף כדי להכריח את יעקב לרדת, ובתנ״ך פרעה היה המוריד העיקרי, ויוסף התנגד להורדַת יעקב, כי רצה רק את אחיו בנימין, כי לא רצה להמשיך את העם הזה. כי יעקב שלח אותו אל האחים כמו לעקידה [ הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם--לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנֵּנִי]. כך יעקב אשם עיקרי בניסיון האחים להרוג אותו.
וכאן, אלֹהים לא מצליח ליצור גורל כי הפרה מתנגדת, והפרה לא סוררה בעצם אלא מתנגדת בטבעיות להריגתה, אמר, והמדרש אומר היא סוררה כי לא הסכימה לגורל. ואלֹהים הוריד את יוסף מפני שיעקב התנגד לגורל.
מדרש תנחומא (בובר) פרשת וישב
...ויוסף הורד מצרימה. הורד השבט למצרים, למה הדבר דומה, לפרה שהיו מבקשים להכניסה למקולין, ולא היתה מבקשת ליכנס, מה עשו, נטלו בנה (לבית המזבח) והכניסוהו למקולין, והתחיל בנה גועה, ונכנסה אמו אחריו שלא בטובתה, כך יעקב אבינו ובניו היו הפרה, שנאמר כי כפרה סוררה (הושע ד טז), ויוסף ירד תחלה למצרים, לקיים גזירה שנגזרה על הזקן שנאמר ועבדום וענו אותם וגו' (בראשית טו יג), והיה יעקב מתירא לירד, מה עשה הקדוש ברוך הוא הוריד יוסף למצרים, ומשך לאביו שלא בטובתו, לכך נאמר ויוסף הורד מצרימה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה