ואם שורש המִלה תְּמוּנָה הוא מ.י.ן נדמה שמוברר עוד דבר ממהות התמונה ומן האיסור על עשייתה, כי נדמֶה שהתמונה מקיימת בתוכה את רעיון המינים, הרעיון המופשט של המינים, ושהיא מתחרה כך בעולם שבו המינים הממשיים המוחשיים שנקבעו על ידי אלֹהים, חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ. התמונה, שיש בה דְּמוּת, דְּמוּת המינים בשמַיִם ובארץ ובמים מתחת לארץ, מתחרה בעליונותו של העולם. והרי הדְּמוּת, שישנה בה ההפשטה, יכולה להגיע אל מה שהעולם הממשי המוחשי לא יכול להגיע אליו, להראות את דמות החָסֵר והנשֹגב הלא-מושֹג שהעולם לא מראֶה. וכמעט את דמות אלֹהים. והאיסור על עשיית תמונה הוא גם האיסור על כמעט הגעה עד אלֹהים.
בציוּר הבריאה של טינטורֶטוֹ דמות אלֹהים כמעט שָטָה עם דמויות מינֵי הצִפֳּרִים והדגים, כמעט שייכת לַמינים. הציור, המציג דמויות, משווה את חשיבויוּת הרעיונות שלו, משווה את כל מה שנמצא הרחק כל כך מהשָֹגָה.
אמנם האור הזהוב מבדיל קצת את דמוּת אלֹהים מדמויות מינֵי הצִפֳּרִים והדגים, אבל התנועה של ה"מַשָּט" חזקה יותר. היא יוצרת את אחדוּת הציור.
[ תְּמוּנָה (הגיזרון לא הוברר; יש סוברים מן מין; קרוב יותר כי הת' שורשית). המִלון החדש, אברהם אבן שושן, 1970 .
לֹא תַעֲשֶׂה-לְךָ פֶסֶל וְכָל-תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם--כִּי אָנֹכִי יְהוָה.
[כד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי-כֵן. א,כה וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. א,כו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ;]
 |
טינטורטו. בריאת החיות. Creation Of The Animals |
