עוֹר בְּעַד עוֹר, הנערים, הציור של מיכלאנג'לו .

 העור שנִפְשַט מהגוף בציוּר של מיכלאנג'לו שומר על משהו מצורת הגוף, כמעט  ממשיך להַראות את העירוֹם של הגוף, כי מלכתחילה העור היה מראֵה העירוֹם של הגוף, ואף על פי שֶבָּעוֹר הנִפְשָט כמעט נמצא מראֵה המוות הוא ממשיך להזכיר את מראֵה הגוף החי, כמעט כתמונת הרעיון שלו. 

העור הנפשָט בַּציוּר לא דַק מאד, אולי בגלל הצורך לשמור גם משהו ממראֵה הבשר שהיה תחתיו, אבל הציוּר דק, הוא השִכבה הדקה המראָה את פְּנֵי השטח  ואת מה שמתחתם. 

 עוֹר בְּעַד עוֹר יכול לזעזע כמעט כמו העור שנפשט בַּציור, כי גם הוא העור הנפשט, וישנה כאן הידיעה של השטן שהעור מראֶה את העירוֹם ואת צֶלֶם אלֹהים, ושעור בעד עור יפגום בְּצֶלֶם אלֹהים, ובעצם גם בנפש, המנסה להינצל, ואף על פי שעוֹר בְּעַד עוֹר פורַש בדרכים אחרות ושונות אני ממשיכה לראות את העור הנפשט ואת העירום והצֶלֶם הנפגמים ואת הידיעה של השטן שהתהלך בָּאָרֶץ וראה את בני האדם והִתְיַצֵּב עַל יְהוָה. 

ונדמה לי שהנערים של איוב, שמתו כולם, יכלו להיות בעיני השטן דבר שאיוב היה נותן בעד נפשו, כמעט כמו עור בעד עור. דבר היכול להינתן.     

ונדמה לי גם שכשאיוב אמר עָרֹם יָצָתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה הוא תיאר את שְלֵמוּת עצמו, שֶמּוֹת הנערים לא עִרְעֵר.        

דיברנו השבוע על נערֵי ישראל שמשה שלח, ושהעלו עוֹלוֹת וזבחו זבחים שלָמים ליהוה, וחשבתי גם על הנערים שאברהם לקח אִתו, שגם הם נהיו קרובים כל כך להעלאַת העוֹלה, וכאילו היו הם עצמם עלולים להיות מָעֳלִים לעוֹלָה, וכאילו הראו לנו כמה איומה יכולה להיות הקִרבה אל אלֹהים, ועל כך שדווקא הנערים נבחרו להיות קרובים להעלאת העולות, כמו דבר היכול להינתן, אולי כמו הדבר שהיה בעיני השטן [ואולי גם בעיני אלהים] יכול להינתן בעד הנפש.   

ואולי כל המחשבה הזאת על הנערים היא רק הֲזָיָה איומה.  

[וְאֶת-הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי-חָרֶב; איוב, א

וַתִּבְעַר בַּצֹּאן וּבַנְּעָרִים וַתֹּאכְלֵם, איוב א

וַיִּפֹּל עַל-הַנְּעָרִים, וַיָּמוּתוּ, איוב א

וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת-יְהוָה, וַיֹּאמַר  עוֹר בְּעַד-עוֹר, וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן, בְּעַד נַפְשׁוֹ. איוב א

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה,  בראשית כב,

וַיִּשְׁלַח אֶת-נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ עֹלֹת; וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים, לַיהוָה--פָּרִים.  כד,ו וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם, וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת; וַחֲצִי הַדָּם, זָרַק עַל-הַמִּזְבֵּחַ.  כד,ז וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית....כד,ח וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-הַדָּם, וַיִּזְרֹק עַל-הָעָם; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה דַם-הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת , שמות כד]

                                                          

קטע מ

Last Judgement (Michelangelo)