יום שבת, 15 באפריל 2017

הסיוּם

"...אבל הוא גמור מפני שאתה משתעמם או שלפעמים אתה גומר לפני שאתה משתעמם? 
אני חושב שבדרך כלל אני משתעמם לפני שאני גומר. זה קורה כשאין רעיונות נוספים להעלות בציור, כשאין יותר אנרגיה לארגן דברים מחדש,....ואז, אני חושב, הציור הוא כפי שהוא." מתוך ראיון עם ג'ספר ג'ונס [קטלוג של מוזיאון תל אביב לאמנות 1991 , מראיין דיוויד סילווסטר]. 
הוא פשוט מפסיק לצייר. הוא לא חושב על הסיוּם, על המכריע שבו, המזעזע, המתבטל, על שיברון מה שכבר נאמר או על האור הנוגֵהַּ לבסוף
וכמובן הוא צריך להיזהר מכל מיני פיתויים במשך העבודה אבל אין לו בעיית פיתויֵי הסיוּם. הוא רק מפסיק לצייר. זה לא עניין גדול בשבילו. 
אבל כמה קשֶה הסיוּם לשירה ולסיפוּר הקצר. כמה הם שואפים בדרך כלל להשיג את מה שמסוגל הסיום לעשות
אמנם הוא עלול לפתות אותם מדי, אבל הוא גם יכול להיות הגבול הסופי הברור בינם ובין מה שאינו הם, והם יודעים שיוכלו להיות בו קצֵה הדברים הנכספים כל כך, ההבהרה האחרונה של תכליתָם וההִתעלוּת אל כמעט קיוּם חדש. הם כמעט לא יכולים לוותר על כל זה. זה יכול להיות כמעט הריחוף שלהם. 
וכל כך קשה להם פשוט להפסיק, בלעדיו. להרגיש לגמרי גמורים. כמו דבר ממשי לגמרי בתוך העולם. כמעט כמו נפש חיה בעולם. 



                                            
ג׳ספר ג׳ונס Jasper Johns 


Jasper Johns 




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה