 |
Marina Abramović1997 Balkan Baroque מיצג של מרינה אברמוביץ . |
כנראה מֵירוק הדם מן העצמוֹת של הפָּרוֹת המֵתות מנסֶה להיות מין דימוי למֵירוק הדם של זוועות המלחמה, אבל נדמה שמוצגת כאן מין השוואה די פשוטה של כל ההריגוֹת והמיתוֹת. ונדמה שערימת העצמות והדם והמירוק עצמם הם המעירים את הרגשת הזוועה.
אבל אולי בכל זאת מצליחה ערימת העצמות והדם להיות דימוי, לא הדימוי הפשוט לכל ההרוּגים והמֵתים של המלחמות אלא הדימוי השואף להיות תמונת הלא-מושֹג.
אולי ערימת העצמות והדם כמעט מצליחה להיות תמונת החזרה הלא נתפשֹת לגמרי של הגוף אל חומריו הלא חיים.
הנחש ב"בראשית", שנאמר לו "וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ ", יאכַל את החומר שממנו עשוי אדם, ואכילת הֶעָפָר תזכיר תמיד את חזרַת החיים אל החומרים הלא חיים. ובעצם, כמעט כמו ערימת העצמות והדם יכול העפר, שהוא החומר של החיים ושל המוות, להיות לדימוי.
הנחש לא יאכל מן הבשר העצמות והדם, אבל העפר שיאכַל יהיה לדימוי הכמעט לא מושֹג של חזרַת חומרי הגוף החיים אל היותם חומרים לא חיים.
כמובן אין כאן, באכילת העפר, ההתנגדוּת למיתוֹת ולהריגוֹת, אבל יש כאן הצגה כמעט אכזרית של חומרי החיים והמוות, כאילו אין הבדלים בעלי חשיבות ביניהם. החומר שממנו עשוי אדם הוא גם החומר שיאכל הנחש, הוא לא יאכַל אדם אלא רק יציג את שוויון החומרים.
[וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, ]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה