יום ראשון, 4 בינואר 2015

להישאֵר לא נודע


בגלל פשע שאירע במציאוּת חשבתי על סרטים ועל סדרות טלוויזיה המציגים דמויות של רוצחים סדרתיים והנוטים לחפש את המניעים הרגשיים והנפשיים של הרוצחים האלה, ובעצם מחפשים כך את מה שיכול להיות מובן לנו, ונזכרתי בטענה ששמעתי לפני זמן רב, שסִפרוּת מדע בדיוני המתארת יצורים שאינם בני אדם מוכרחה להביע גם את האנושי ברצותה לגעת בנפשותינו. באופן כמעט מובן מאליו תוארה בה סִפרוּת המדע הבדיוני כרוצָה את המובן לנו, קצת כמו שרוצים הסרטים האלה
עכשיו חשבתי כמה הרצונות שלהם מוטעים. הם היו צריכים מלכתחילה להשאיר את החייזרים ואת הרוצחים הסדרתיים לא לגמרי נודעים לנו. והרי ככל שהם מלמדים אותנו על החייזרים ועל מעשיהם של הרוצחים הסדרתיים, על התנהגותם, על הפרטים המצטברים של האישיות שלהם, על ההשפעה המצטברת של מאורעות חייהם על נפשותיהם, כך אנו ממשיכים לחשוב שדבר כמעט עצום מתוכם לא נודע לנו.  
אילו היו משאירים אותם מלכתחילה לא לגמרי נודעים היינו רואים באופן צלול וכמעט מזוקק את  הזָרוּת של היצורים האחרים ואת התאווה העמוקה מאד המתפרצת של הרוצח הסדרתי, השואף  ליצור את המוות כמעט כאילו היה יוצר  את החיים

הפֶּשַע הסדרתי שאירע בתוך המציאוּת צריך גם הוא צריך להישאר לא  לגמרי נודע, חשבתי. גם הוא צריך להישאר כמראֶה באופן כמעט מזוקק את התאווה האיומה המופיעה בַּמרחקים העמוקים.                

      


      


      
      




      




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה