יום ראשון, 16 בנובמבר 2014

צילומי הארכיטקטורה


אחרי הזמנה לתערוכת צילום אתמול הכַּתבה ב"גרדיאן" עם  הטענה המטרידה שתערוכות צילום הן שטוחות, שאין בצילומים העומקים שיש בציוּר, ואחר כך המחשבה המטרידה על צילוּמֵי הארכיטקטורה העכשוויים הכמעט חֶזיוניים ועל צילומי ההדמייה העכשוויים של הארכיטקטורה, שההשתוקקוּת שלהם אל החיזיון נראית קצת כהשתוקקות אל הדמיון, כמו זה של הציוּר, ואולי מזכירה את תשוקתם של צילומים אחרים מסוימים אל הציוּר, שאולי היא מחזקת משהו מטענת הכַּתבה, אבל המחשבה על צילומי ההדמייה החזיוניים של הארכיטקטורה מוכרחה גם לחזור אל הרצון הראשון המובע בהם, שהוא רְצון הארכיטקטורה, כי היא זו שרוצָה שהלא קיים ייראה פתאֹם, כמעט כמו הבטחה לעתיד טוב יותר, נפלא, שיכול להופיע פתאֹם, ושבכל זאת יישאר בו גם הממד הכמעט נשגב מהשגה, הנכסף, וכמעט קשה לראות את פגמֵי התִכנוּן בתוך יופיים של החזיונות המצולמים האלה, כאילו הצילומים מעלימים מאתנו את הרעיון של התכנון, את הרעיון החשוף של תכנון הבניינים והגשרים, ואולי הצילומים מנסים לפתות  אותנו לראות אותם כמו שאנו רואים את האמנוּת, אבל הצילומים האלה לא מסוגלים לעשות מה שהאמנות עושה, ואולי בעיקר מצליחים להיראות כמו הד לא חזק של תמונות סרטי המדע הבדיוני, בלי ההצטברות העקבית של הפרטים שיש בסרטים האלה, שעליה יכולות להישען התמונות שלהם, וכאילו סומכים מאד על כך שאנחנו רוצים את החזיונות, ושלרגעים נהיה השותפים שלהם, כמעט כאילו אנחנו יכולים לוותר לרגעים על הרצון שלנו להכיר את רעיון התכנוּן לעומקו.               




COBE, DISSING+WEITLING and COWI have been announced as winners of an international competition to design a 225-meter-long pedestrian bridge, station, 32,000-square-meter park and associated park-and-ride facility for the Danish city of . 


                                              

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה