אני לא יודעת אם בגלל יֵצֶר הרע או בגלל יֵצֶר הדין חזרתי לקרוא בספר ״החוף הגורלי״. ״הפלישה האנגלית לארץ ון-דימן היתה פרשה כושלת ועלובה על פי אמות המידה האימפריאליסטיות הגבוהות...היא אך פתחה בור נוסף באפלה שבצדו השני של כדור הארץ...לא ידוע כמה ילידים טסמניים מתו בתהליכי ההכנה שערכו הלבנים להקמת בור תחתיות זה...״, קראתי שוב, ומול ״בור נוסף באפלה״ היו המִלים ״הממשלה הכריזה על כל הקרקעות באוסטרליה כעל אדמות הכתר...״ כמין תיאור של דבר שלא יחריד אותי. ובגלל יצר הרע שלי ויצר הדין חזרתי לקרוא.
ויצר הרע שלי ויצר הדין מנסים לדמות להם את בור התחתיוֹת, ולרגעים, באי-יכולתם, הם קוראים לכל הדבר הזה עסק-הביש של אוסטרליה. אני מסכימה אִתם. אני יכולה לחשוב על כל השנים של אדמוֹת הכתר באוסטרליה, הארץ החדשה של בריטניה, כעל עסק-ביש.
בין התמונות בספר גם ציוּר של סידני פרקינסון, צייר הצמחים הצעיר שהצטרף למסע של קפטן קוּק, וחלה ומת לקראת סוף המסע. אני לא יודעת אם הוא היה יכול לתאר לעצמו את מה שהביאו עִמן ספינוֹת התֹּפֶת.
[הציטוטים ותמונת המושל פיליפ מהספר ״החוף הגורלי״, רוברט יוּז, מאנגלית: עדי גינצבורג הירש, הוצאת דביר 1994]
מ״החוף הגורלי״
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה