חשבתי שלא אכתוב על "לאחד שגנב נרתיקו של רופא", והרי לא רציתי להתייגע בתיאוּר העלילה שכאן, אבל נֵדֶר כגניבה גבר עלי.
כי המדרש הזה אומר שאחד שגנב נרתיקו של רופא הוא אליהו התִשבי מתושבי גלעד שאמר אל אחאב חי ה' אם יהיה השָנים האלה טל ומטר, ונרתיקו של רופא הוא הנֵדֶר, והרופא הוא אלֹהים, וצריך להבין איך אלֹהים, הרופא, לא יכול להסתדר בלי נרתיק הרפואות, בלי הנדר. וכשאלֹהים והגנב לא יכולים לרפא, להשתמש בנדר, הגדרת הנדר כאן היא שנדר לא נמצא אצל אלֹהים ולא אצל האדם, אלא הוא נמצא בין שניהם, הוא אפשרות שנמצאת בין שניהם, וכמו שנרתיק הרפואות במשל מבטיח את חוסר האונים של הרופא כך הנדר מבהיר את חוסר האונים של אלֹהים וגם את חוסר האונים של הנודר. וקיים רק אם שנַיִם אוחזים בו.
וכן, אמר ישראל, המשל אומר שכל מה שעשה אליהו בנדר על טל ומטר, כשאמר חי ה', הוא רק ברצונו ולא ברצון אלֹהים, זה נדר שנגנב, ואלֹהים מוכרח להשתתף בו, כי זה נדר. ובעצם, כל נדר הוא גניבה, והדימוי כאן הוא נרתיק רפואי, כי נדר בא לרפא נפש חולה, כי ההכרח לנדור הוא בגלל חולי לפי המשל.
בימים שבאו אחרי כן עזבנו את נדרים, והלכנו אל "מאמר על עניין צורֶך הצִמצוּם" שכתב הרב יהודא ליאון אשכנזי, ויש בהליכה הזאת זיכרון שיחות הקֵיצים הרבות על החיבור "אַל תִרגזו בדרך" שלו.
[[תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ה
[(מלכים א יז) ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב חי ה' אם יהיה השָנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי רבי ברכיה א"ר יסה ורבנן חד אמר בין על הטל ובין על המטר נשמע לו וחרנא אמר על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו מאן דמר על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו מן הדא (מלכים א יח) לך הראה אל אחאב ואתנה מטר וגו' ומאן דמר בין על הטל בין על המטר נשמע לו איכן הותר נדרו של טל אמר רבי תנחומא
אדרעיה סברין מימר נדר שהותר מכללו הותר כולו אית דבעי מימר בבנה של צרפית (מלכים א יז) ויקרא אל ה' ויאמר ה' אלהי וגו' אמר רבי יודה בן פזי לאחד שגנב נרתיקו של רופא עם כשהוא יוצא נפצע בנו חזר אצלו אמר לו אדוני הרופא רפא את בני אמר לו לך והחזר את הנרתק שכל מיני רפואות נתונין בו ואני מרפא את בנך כך אמר לו הקב"ה לאליהו לך והתר נדרו של טל שאין המתים חיים אלא בטללים ואני מחיה את בנה של צרפית...]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה