יום שני, 15 באוגוסט 2016

רק חלק מן העולם [2]

האִם תערוכַת האמנוּת לכלבים של Dominic Wilcox טוענת שהאמנוּת לא משפיעה על כל הנפשות שבעולם ועל כל התוֹדָעוֹת שבעולם, ושהאמנוּת לא שואפת להיות דבר מוחלט בתוך העולם? היא כנראה לא טרודה בעניינים האלה, אף על פי שהיא מציגה אמנוּת לכלבים. 
ידידִי הכלב תוּת רואה בעיקר רישוּמים ברוב הימים, ואני לא רוצה שהוא, כְּנֶפֶש מושפעת על ידי העולם וגעגועיו, יידָחֵק אל מחוץ לכל זה, אבל בעיקר אני לא רוצה שהאמנוּת תפסיק להיות דבר מוחלט בתוך העולם. 
ובעצם, אני צריכה לדאוג בגלל המחשבה שאולי האמנוּת באמת תשאף להשפיע רק על חלק מהעולם, שלא תשאף להגיע אל הכֹּל, אל הלא ידוע. וכמובן לא אֶרְצֶה אמנוּת ששואפת רק לחלק מן העולם, וגם ידידִי תוּת בוודאי לא יִרצה אמנוּת כזאת. אנחנו נִרצה את האמנוּת שאין להשיג את  קָצֶהָ. 

כל זה מזכיר לי לרגע איזו מחשבה על המִלים הידועות "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו אך המשפחות האומללות - אומללות הן כל אחת על פי דרכה" מ"אנה קארנינה", שקשה לדעת לגמרי מהי האמת שלהן, אבל הן שייכות לאמנות מוחלטת, שהאמת שלה תוכל  להשפיע על הנפשות שמחוץ לאמנות. האם הן מביעות גם את האמת של מה שמחוץ ליצירת האמנות? אבל הרי לא חשוב בעיניהן אם כל המשפחות המאושרות מחוּץ ליצירה דומות זו לזו. המִלים האלה, כמו האמנות המוחלטת כולה, לא משנות עצמן בגלל הדומים והשונים שבעולם. הן לא משנות את הרושם שלהן בגלל הדומים והשונים שבעולם.  בעיניהן המשפחות המאושרות שמחוץ לאמנות בכלל לא צריכות להיות דומות זו לזו. בעיניהן גם הנפשות שבעולם לא צריכות להיות דומות זו לזו כדי להיות מושפעות מהאמנות.                   

    
                                           
Resolution and Adventure with fishing craft in Matavai Bay, painted by William Hodges in 1776, shows the two ships of Commander James Cook's second voyage of exploration in the Pacific at anchor in Tahiti.
 

                                   
ידידי הכלב תוּת     
                       

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה