חזרנו וניסינו להבין את ההתרסה שהתריס קַיִן כלפי אלֹהים כשהביא מפרי האדמה, את "לֹא שָׁעָה", "וַיִּפְּלוּ פָּנָיו", "הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" ו"וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר", ולפעמים היה נדמה שהבנו עוד דבר, אבל המִלים נפערו שוב כמו הפֶּתַח באדמה שאין סופו נראה.
וכמעט לא מובנת היתה אי-יכולתנו להבין לגמרי את הכתוב, אבל עכשיו, כשקראתי שוב את "אֵי נעלם ילדי" של ד. היה נדמה לי שהמִלים שלו "וחלל גדול נפער בתוך כמיהתי לקין" הסבירו לי את אי-יכולתנו להגיע אל הידיעה השלמה על קין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה