דְּבַר-מָה בַּל ידעתיו כְּיַיִן בִּי הָמָה [מנוקד על ידי תוכנת ניקוד]
"דְּבַר-מָה בַּל-יְדַעְתִּיו כַּיַיִן בִּי הָמָה" [מתוך "זֹהַר". ח.נ.ביאליק]
כָּל כֹּל עָתַרְתְּ עָתַרְתָּ הגויה הַזֹּאת [מנוקד על ידי תוכנת ניקוד]
"כָּל עֲתֶרֶת הַגְּוִיָּה הַזֹּאת" [מתוך "הָעֵינַיִם הָרְעֵבוֹת". ח.נ.ביאליק]
המִלה הלא מנוקדת זורחת בתוך השיר. תוכנת הניקוד לא נוגעת בה, לא מגיעה עד אליה ואולי רק משערת את ארציותה ואת המראתה. לרגע נדמית המִלה הזורחת לכמעט אינסופית אף על פי שהשיר גודֵר אותה. נדמה שלפעמים, כשתוכנת הניקוד מרחיבה כל כך את אפשרויות המשמעויות האקראיות המִזדמנוֹת, רק הוא יכול לגדור אותה.
אז היא נראית כממריאה מעל האפשרויות המזדמנוֹת של התוכנה אל ההכָּרה שלה עצמה. וכמו מקרינה אלינו את מְקורו של השיר, את צמיחת ההכָּרה הצרופה של עצמו. הזריחה שלה היא זריחת רגעֵי צמיחת ההכרה הזאת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה