שבת במלחמה
הבוקר, בגינת החורף, ובמחשבותַי על בְּרֵאשִית, נדמה לי שאני יודעת מהם השמַיִם והארץ. הרי אצטרך להיפרד מהם, אני חושבת, ואני מִתמלאה בצער הפרידה ובצער אי-הידיעה.
*
הטֶבַח והתועבוֹת בשבת באוקטובר, כשהם לא נתפשֹים לגמרי בדַעתי הם גם מין הֱיוֹת ידוע, כתשוּבַת הֱיוֹת ישָן, מכיר את תשובת הדברים הדומים בתוך הזמן, ואני מכירה אותה ואת צַעַר העם שלי הגדֵל והולך.
*
בינתיים בגינת החורף הנרקיסים וצמחי הבר הקטנים בדשא, ובבית זר נוּריוֹת קטנות, וזיכרוֹן שֹדֵה-המון-גּוֹנֵי-הנוּריוֹת.
*
אני מתכתבת בלילות עם בִּתִּי על גַּנִּים, על סִפרוּת, על היומן של קפטן קוּק, על ציוּר, על רישוּם ועל רושֶם, ובעצם אני כותבת לה על אהבתי אליה בתוך כל אלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה